האם אתם פריקים של שליטה?

האם אתם פריקים של שליטה?

בוודאי שכן, כולנו.

כולנו באופן לא מודע רוצים ומצפים שהעולם ינהג לפי הסטנדרטים שלנו ולכן יש לנו ביקורת על כלכך הרבה דברים.

נתקלתי אפילו פעמיים בקיצוניות שכזאת של שני אנשים שהמוטו שלהם בחיים הוא:

"אילו כל העולם היה חושב כמוני, הכל היה מתנהל כמו שצריך!" וכמובן שלחץ הדם שלהם גבוה מפני שהעולם לא יכול מן הסתם לחשוב ולהתנהג כמוהם, אז הם הרבה פעמים מתעצבנים על כולם ומלאי ביקורת.

אוקיי, אנחנו אולי לא קיצוניים כאלה, אך יש ניואנס קטן שלא שמתי אליו לב וגיליתי אותו לאחרונה.

זה היה "ואהוו" כשפתאום התעוררתי לעובדה ש…

כשאנחנו משוחחים, לכל אחד מאיתנו יש רצון נסתר שהצד השני יאמר את מה שהוא רוצה לשמוע. ואם הצד השני יש לו דעה שונה משלך, דעה משל עצמו, אז נוצר איזשהו קונפליקט ואתה מנסה לשכנע אותו לחזור מדעתו ולהיצמד לתשובה שאתה מצפה לקבל.

החלטתי שאני עושה ניסוי ומתחיל לשוחח עם אנשים ומשחרר מהם את השליטה המחשבתית שלי לגמרי, במהלך השיחה אני אומר לעצמי שאני מרשה להם לענות לי איך שהם רוצים, אני לא מתווכח ולא מנסה לתקן, אני פשוט משחרר כל שליטה וציפייה מהדרך שבה הם אמורים להגיב…אני אחראי אך ורק על הצד שלי ונותן להם להיות אחראים על הצד שלהם.

זה ניואנס שנראה קטן, אך אין לכם מושג כמה מתח זה משחרר וכמה השיחות הופכות להיות זורמות ומהנות יותר.

כי הרי, כשאתה מנסה לשלוט באופן לא מודע בשיחה ויודע מה אתה רוצה לשמוע מהצד השני, אז אתה לגמרי מדבר עם עצמך פה, אתה במונולוג ומה שלאחר יש לומר לא חשוב כלל…הרבה פעמים הוא אפילו מפריע : ) מפני שאתה יודע מה אתה רוצה להגיד וגם אתה יודע מה אתה רוצה לשמוע ממנו…ובקיצור זאת האימא של השליטה, וזאת פריקיות של שליטה שכל אחד מאיתנו מתאמן בה מבלי שהוא ישים לב.

ואז אמרתי לעצמי: "מעניין לגלות איפה עוד אני מפעיל שליטה?"

לפתע שמתי לב שעם הילדים, אני הרבה פעמים יודע בדיוק כיצד הם אמורים להתנהג ומנסה ליישר אותם כלפי הרעיונות שלי של איך הם אמורים להתנהג וזאת גם סוג של שליטה.

יש הרבה "חבל" שאפשר לשחרר לילדים ולאפשר להם להיות מי שהם ולהתנהג כפי שהאינטליגנציה שלהם מנווטת אותם להתנהג.

שמעתי את אושו (מורה רוחני) מספר על הילדות שלו:

הם היו גרים בכפר וכל פעם שאבא שלו היה נוסע לעיר הגדולה הוא היה שואל כל אחד מילדיו איזו מתנה הוא רוצה שהוא יביא לו.

כמובן שכולם ביקשו, צעצוע או ממתק…וכשהוא שאל את אושו הוא ענה לו:

אבא, אני רוצה רק דבר אחד, שתחזור לפה יותר חבר מאשר אבא, שתחזור לפה עם יותר כבוד אליי, שתשחרר לי קצת חבל כדי להיות מי שאני, שלא תהיה כלכך רציני ומחלק הוראות, שתהיה יותר אנושי ואוהב.

ואבא שלו אמר לו: "אבל אי אפשר לקנות את הדברים הללו בשוק…"

אושו אמר לו: "הדברים שבשוק לא מעניינים אותי, אני צריך שתיתן לי קצת יותר חופש להיות מי שאני."

ורוב ההורים מפשלים בקטע הזה.

יש להם רעיון מוכן מראש של איך הילדים צריכים לחשוב, לדבר ולהתנהג וכל פעם שהם לא פועלים לפי התבנית הזאת, אז צריך להאיר להם ולנסות לתקן אותם.

השליטה הזאת ממלאת אותנו במתח מיותר, מפני שהאוזניים והעיניים שלנו כל הזמן בוחנות את הנעשה כדי לראות שהדברים מתנהלים לפי הרעיונות שלנו.

כמה הנאה אנחנו מפספסים עם הרגלי השליטה שלנו…ממש פספוס ענק.

אך לא עוד, זה אפשרי להשתנות וזה אפילו קל.

התחילו מהשיחות שלכם עם אנשים, אמרו לעצמכם בזמן שאתם מקשיבים להם:

"אני משחרר לגמרי כל שליטה מאיך שאתה אמור לענות."

לפתע תבחינו בכך שהשיחה נעשית הרבה יותר מעניינת מפני שאין לכם ציפייה ואין לכם שום רעיון מוכן למה שהם עומדים לומר לכם ולכן נוצרת סקרנות שלא הייתה מקודם כשהכל היה מוכן במחשבתכם מראש.

עוברים למוד פעולה חדש!

מוד הפעולה הישן היה כזה:

1. אני מדבר.
2. האדם השני אמור לחשוב כמוני.
3. אם הוא לא חושב כמוני, אני נכנס למוד של שכנוע וממשיך לשכנע אותו עד שהוא מסכים איתי.

מוד הפעולה החדש הוא כזה:

1. אני מדבר.
2. אני מקשיב ומאפשר לאדם השני לחשוב כפי שהוא רוצה לחשוב, אני משחרר את המחשבה שלי מאיך שהוא צריך לענות ומניח לו לענות כפי שהוא רוצה לענות.
3. מתנהלת שיחה מהנה זורמת ונטולת שליטה .

ולמעשה זאת תהיה הפעם הראשונה שלשיחה שלנו יהיה אפשר לקרוא שיחה! דיאלוג ולא מונולוג.

רואים את הרצון לשליטה הכי טוב בטלוויזיה בתוכניות דיון שבהן יושבים קבוצת "מלומדים" ורואים על הפנים שלהם ובמיוחד בעיניים שהם רוצים שהאחרים יחשבו כמוהם ואם לא אז מתחיל "דיון סוער" שזה במילים אחרות "מאבק על שליטה בדעה של האחר".

והשליטה הנסתרת הזאת פולשת להמון תחומים אחרים…אפילו לקטנים ביותר…

שמתי לב שאני מצפה שהצמחים בגינה שלי יצמחו כפי שאני רוצה : )

אז שחררתי אותם במחשבה שלי להיות מה שהם רוצים להיות ולצמוח איך שבא להם מבלי להתחשב בי וזה כיף גדול…עוד כמות של מתח מיותר שירדה ממני.

שימו לב שלא מדובר כאן בחוסר אחריות, ממש לא…אני ממשיך לטפל בהם ולהשקות…הדבר היחיד שעשיתי זה לשנות את המחשבה שלי ולהסיר מהם את השליטה, את האופן שבו אני רוצה שהם יתנהגו ולכן אני רואה אותם כפי שהם ונהנה מהם כפי שהם, ללא ביקורת וללא ציפיות, פשוט נהנה ממה שאני רואה ברגע זה, מהספונטניות של החיים.

וזה כל הקטע, ליהנות מהספונטניות של החיים.

כל השליטה הנסתרת שאנחנו כופים במחשבה על כל מיני דברים, פשוט מסננת לנו את המגע הישיר עם המציאות כפי שהיא ומוסיפה לנו מתח מיותר עוד יותר שמרחיק אותנו מהרגע הזה שבו "המסיבה של היקום" מתרחשת כל הזמן.

תבדקו היכן אתם פריקים של שליטה…עם אנשים, ילדים, חיות, צמחים, חפצים…ואפילו עם מזג האוויר!

ברגע שתחליטו להרפות מהאחיזה המחשבתית של איך שהדברים חייבים להיות על פי הדעות הקדומות שלכם, אתם תהיו חופשיים לחוות את הרגע כפי שהוא והחיים שלכם בבת אחת יהפכו למהנים וזורמים יותר.

אלכס זיו



מוצרים של אלכס זיו