הרמה הגבוהה יותר של המדיטציה

אתם מכירים את זה שאתם ממתינים עם עוד אנשים במקום ציבורי ולא יכולים שלא לשמוע את השיחות שלהם, שלא תמיד הכי מעניינות אתכם, אך בגלל שהאוזניים מקשיבות, והדמיון פועל, אז אתם הופכים לחלק מהשיחה שלהם מבלי שתרצו?

זאת הזדמנות טובה לתרגל את הרמה הגבוהה יותר של המדיטציה.

אז הנה מה שעושים במצב כזה…

במקום לנסות להתעלם, או לנסות להתמקד באובייקט חיצוני אחר (ובכך להפעיל התנגדות), מה שצריך לעשות זה להתמקד פנימה על המודעות שלנו.

להפנות את תשומת הלב שלנו אחורה, פנימה לתוך המודעות שלנו.

עלינו לעשות סוויץ׳ ולהפנות את תשומת הלב שלנו למודעות שלנו, ובכך להגביר אותה.

אנחנו אומרים לעצמינו: ״אני מתמקד/ת על המודעות שלי עכשיו״.

פשוט לנסות להרגיש את המודעות שלנו שנמצאת שם מאחורה בתוכנו…יותר ויותר…ולהתחבר אליה.

זה מדהים לחוות את זה…לחוות את התוצאות המיידיות של פיזור מחשבתי והתנגדות שהופכים לצלילות תודעתית, פוקוס, ועוצמה.

ככל שאנחנו נכנסים פנימה ומתמקדים על המודעות שלנו, קולות הרקע שבחוץ הופכים ללא רלוונטיים, ובו זמנית המודעות שלנו מתרחבת ומתעצמת והופכת את הרגע הזה לרגע מיוחד במינו, לרגע של כוח עבורינו.

זה מעגן אותנו בחזרה בתוך המרכז האמיתי שלנו, שנמצא בכאן ועכשיו הנצחי שהוא הרקע השקט ומרכז האנרגיה של הכל.

תנסו את זה בכל פעם שאתם רוצים להרגיש שקט בתוך רעש, בכל פעם שאתם רוצים למצוא את עצמכם בתוך ההמון.

זאת הרמה הגבוהה יותר של תרגול המדיטציה.

זאת הפרקטיקה של המדיטציה, ולא התאוריה. זה הדבר האמיתי. להיות מסוגל להתחבר למרכז המודעות שלך בכל מצב.

זה הכי קל לתרגל מדיטציה בחדר שקט, או לבד מול הים, או על גבעה או הר שמשקיפים לנוף מדהים…זה הכי קל בעולם.

האתגר האמיתי הוא להביא את המדיטציה למקומות שבהם אין תנאים של שקט ושלווה פסטורליים.

ובדיוק ההפך מזה, יש כל מיני מוקדי רעש שמושכים את תשומת הלב שלנו אליהם.

זה התרגול המתקדם של המדיטציה ששווה לתרגל ולהתרגל אליו.

מדיטציה בתוך ה״רעש״ של החיים עצמם, מדיטציה בתוך אווירה של כל מיני אנרגיות מסביבך, כל מיני תדרים, כל מיני תכנים וסיפורים וקולות ומראות שבאים מאנשים שונים, ממיינדים שונים…בתוך זה עלינו ללמוד למצוא את השקט שלנו, בתוך הרעש.

וכשאנחנו מצליחים למצוא את השקט שלנו בתוך רעשי הרקע האלה, אנחנו מבינים שהמרכז השקט שלנו, המרכז השקט של העולם, תמיד זמין עבורינו, אם נמקד עליו את תשומת הלב שלנו, אם נמקד עליו את המודעות שלנו.

וההרגשה היא כמו להחזיר משהו למקום שלו. הרגשה של חזרה הביתה.

ואיזה כיף זה לדעת שיש בנו את המרכז השקט הזה, תמיד, בכל מצב, וכשאנחנו רוצים לחזור אליו, זה אפשרי. זה לא לוקח זמן, זה מיידי, זה רק דורש שינוי פוקוס, זה דורש היפוך של תשומת הלב, במקום החוצה, פנימה, במקום לחושים החיצוניים, פנימה בחזרה למודעות שלנו, למודעות שאנחנו.

וכשזה קורה, המודעות מתעצמת, ובו זמנית רעשי הרקע הופכים לנעימים…כמו ציוץ ציפורים פסטורלי…הרעש הופך לנעים, כי אנחנו לא מתמקדים על משהו ספציפי, על סיפור זה או אחר, אלא על המודעות שלנו שנמצאת בכל מקום, ולא קשורה לאף מקום, נטרלית, שמחה, מאושרת, עוצמתית, נצחית, והיא שלנו, היא מי שאנחנו באמת.

הביאו את המדיטציה למקומות הפרקטיים של היום יום.

היכנסו פנימה…(לא כדי לחשוב על כמה שלא בא לכם להקשיב לרעשי הרקע האלה), אלא כדי להעצים את האני האמיתי שלכם ברגע הזה, כדי להרגיש הכי טוב שאפשר, תשתמשו ברגעים האלה כמקפצה למודעות על, למודעות הטבעית האמיתי שלכם.

התאמנו על להיות מודעים למודעות שלכם, בכל מצב שתרצו, בכל יום, ודווקא במצבי רעש, במקומות שמפריעים לשקט שלכם, במקומות שמושכים את המודעות שלכם החוצה, זאת ההזדמנות הגדולה להעצים את עצמינו.

סוויץ׳ קטן במודעות, וזה קורה.

הפלא של המודעות שלנו מתגלה, ומעלה אותנו חזרה לכס המלכות שבתוכנו.

חזרה לבית המלוכה הטבעי של המודעות שלנו.

המקור המאוחד, האחד של הכל.

אלכס זיו



מוצרים של אלכס זיו