אני מרשה לעצמי

אתם יודעים מהי אחת הבעיות הגדולות של כולנו?

שאנחנו עדיין צריכים לקבל רשות כדי לעשות משהו, להיות מישהו או לקבל משהו.

כן, גם אתה וגם את שקוראים את המאמר הזה.

אל תסתכלו לצדדים על אחרים…הסתכלו פנימה ותראו שזה נכון.

והסיבה שזה נכון היא אחת:

אימנו אותנו כל החיים לבקש רשות לגבי הכל.

חלק מאיתנו…היו צריכים לבקש רשות מההורים כדי ללכת לעשות פיפי : )

ובגן הילדים ובבית הספר ובמקומות העבודה וכו' וכו'…

וכאן מתחילה הבעיה הגדולה שאותה נפתור עד סוף המאמר הזה.

עכשיו שאנחנו מבוגרים, אנחנו חושבים שאנחנו עושים את המהלכים, שאנחנו מחליטים עבור עצמינו לגבי הכל…

אך מי שיתבונן בעיניים פקוחות פנימה, יגלה שהוא עדיין צריך רשות ממישהו כדי לעשות משהו חדש ולפעמים "גדול" שהוא רוצה לעשות.

משהו ש "ירים כמה גבות" לאנשים מסוימים : )

עכשיו, מכיוון שמדובר בדיאלוגים פנימיים של בקשת רשות שאנחנו לא מודעים אליהם…מפני שאנחנו כל הזמן מדברים עם עצמינו שם בפנים בתוך קופסת הבידור שלנו וכבר מזמן הפסקנו לשים לב למה שנאמר שם : )

כשכלכך הרבה מים זורמים בנהר (המחשבות) אתה כבר מפסיק להתלהב ממים זורמים או להיות יותר מידי מודע לתוכנם.

אז מה קורה שם בפנים?

לדוגמא,

אתה רוצה להתקדם בחיים שלך בצורה משמעותית מבחינת קריירה.

מי ייתן לך רשות לעשות זאת?

האם ביקשת רשות לעשות זאת? האם קיבלת הסכמה? האם הרמת את האצבע יפה וביקשת מהמורה או שתפסת את אימא בערב כשהיא רגועה וביקשת ממנה בצורה יפה ושאלת האם מותר לך להתקדם בקריירה לתחום אחר ומושך, מאתגר ומתגמל יותר?

אופפסססס….

אימא כבר לא פה לידך אתה אומר?

אז ממי אבקש רשות? מעצמי?!?!?

אתה בטח צוחק, נכון?

הרי כל החיים ביקשתי רשות מאימא ומהמורה…אף פעם לא נתתי לעצמי את הסמכות הבלעדית לתת לעצמי את הרשות לעשות את מה שאני באמת רוצה מבלי לבקש באופן אובייקטיבי או סובייקטיבי רשות מאחרים.

וזהו המפתח חברים…תפסתם?

זרקתי לכל אחד עכשיו מפתח זהב ואני מקווה שהוא נמצא עכשיו בידיים שלכם…

ואתם יודעים מה הדבר המדהים כאן?

הדבר המדהים הוא שיש לכל אחד מאיתנו כאן ועכשיו את הזכות ויותר חשוב את הידע לשים סוף לבורות הדורות.

לא אכפת לי עם סבא של סבא שלך נהג כך וסבא, אבא ואימא שלך גדלו עם חינוך שכזה ומוסר שכזה ואמונות שכאלה…

אתה אחראי, את אחראית לשים סוף לבורות הדורות בכל מיני תחומים ולהתחיל מעתה והלאה, מהדור שלך, שרשרת נבונה יותר שתגרום לאנשים הבאים בשרשרת שלך ולחברים ולמכרים ולתלמידים שלהם להיות מאושרים יותר ומצליחים יותר.

ואם ירדתם כאן לסוף לדעתו של מחבר המאמר אז…הנה זה בא:

פצחו בשירה וחזרו אחריי…

אני מרשה לעצמי להצליח בדרך שבה אני אבחר להצליח.

אני מרשה לעצמי להיות מאושר/ת בדרך שבה אני אבחר להיות מאושר/ת.

אני מרשה לעצמי לשגשג כלכלית עד לאיזה רמה שארצה.

והנה לגבי דברים ספציפיים…

אני מרשה לעצמי לקבל את ________________ (הרכב הזה, הבית הזה, העבודה הזאת, האהוב/ה הזה/את וכל דבר טוב אחר שבו חושקת נפשי, כבמובן בתנאי שזה לא פוגע או גוזל ממישהו אחר – כאילו דה?!).

אני מרשה לעצמי להיות ___________________ (מי שאני הכי רוצה להיות…גם ראש ממשלה זה בסדר…אם זה באמת מה שבא לך להיות : )

אני מרשה לעצמי לעשות ___________________ (כל דבר שבאמת בא לי לעשות! נקודה.)

ומילה לסיום להורים בהווה ולאלה שבדרך…

תנו לילדים שלכם אחריות!!!

התפקיד שלנו הוא לשמור עליהם כך שהם יוכלו להיות מי שהם רוצים להיות על סמך האינטליגנציה והלב שלהם.

אם אתם רוצים לגדל ילדים חזקים ומצליחים, תנו להם כמה שיותר לתת לעצמם רשות להחליט לגבי דברים.

לדוגמא,

אם הילד שלי בא ומבקש ממני רשות ללכת לחבר, אני בודק יחד איתו מהן המטלות (שיעורים, סדר וניקיון, אוכל מסודר וכו') שיש לו היום, ואז אני נותן לו רשות לתת לעצמו רשות להחליט כיצד הוא מנהל את הזמן שלו כדי להשלים את כל הדברים שיש לו לעשות היום.

זה מפתח אצל הילדים חשיבה שמכוונת לסמכות אישית, אחריות ומעביר את הכוח אליו.

המסר הוא שהוא מקור של כוח בחייו.

יש לו רשות להרשות לעצמו סדר משלו וללמוד מה הכי טוב ואיך משפרים את הטוב כך שתמיד הטוב יעלה מדרגה או כמה כמה מדרגות, או במעלית אם זה מה שבא לו : )

זהו תהליך למידה מואץ שבו הילד מגלה לבד מבלי שיגידו לו ישירות, כיצד להיות יעיל ומסודר יותר ואפקטיבי וכך גם לעשות את המטלות שלו וגם ליהנות.

רשות להחליט זה לא אומר דילוג מעבר לאחריות, אלא להפך!

רשות עצמית ואחריות הם צמד מנצח.

אני לא רוצה שהילדים שלי יחפשו רשות ממני בכל דבר, המינימום הנדרש הוא שהם יבואו להגיד לי מהן התוכניות שלהם כדי שאוכל כמבוגר אחראי לתת "מבט על" על הדברים ואולי גם עצה חכמה ויעילה.

אך אני לא מתעקש שהם יקבלו את העצה שלי, הם יכולים ללמוד לבד מה עובד הכי טוב עבורם.

ואתם יודעים מה? לפעמים הם מפתיעים אותנו באינטליגנציה שיש בהם וגם אנחנו לומדים טריק או שניים : )

הדבר החשוב כאן לילד/ה שלכם ולילד/ה שבכם הוא המסר והתרגול שיש לו את הסמכות לאשר לעצמו דברים.

בדרך זאת אפשר גם לבטל את מיתוס "מרד הנעורים" שהגרעין שלו מתחיל מכך שלא מאפשרים לילדים להיות סמכות בחייהם.

אם אתה מאפשר לנער/ה להיות סמכות ונותן להם אחריות על מהלך וסדר החיים שלהם מגיל צעיר, אז אין להם את מי להאשים!

קלטתם?

הם לא יכולים ללכת נגד אימא או אבא, מפני שאימא ואבא נתנו להם סמכות לסדר את העניינים שלהם בעצמם.

וגם אם הם "בלגנו", אז האימא והאבא הנאורים אינם באים ואומרים:

"אוקיי, מספיק עם השטויות של נתינת סמכות לילד…הנה בבקשה, הוא לא הצליח…עכשיו אני לוקח את השליטה הבלעדית לידיים שלי! ומעכשיו העניינים שלו יתנהלו כפי שאני רוצה! חה -חה -חה -חה -חה (צחוק מרושע…עם אפקט של ברקים ורעמים ברקע)

זאת הטעות שהרבה הורים עושים ואחר כך הם מתפלאים למה הילד שלהם לא יוצא "מוצלח" כמו ילדים אחרים…

למה?

יש לכם שני ניחושים אדון וגברת נכבדים.

ואנחנו לא מאשימים פה את ההורים הנחמדים…אלא מוציאים לאור את הבורות שבהם.

ואני משער שהבורות הזאת עברה בירושה מדורי דורות והיא כבר חלק מהמשפחה…כמובן עד כאן, עד הדור הזה.

בדור שלנו זה נפסק!

הנה סיסמא בשליפה מהירה:

"שמים בור לבורות!" או "חופרים בור לבורות ומפילים אותה פנימה!" : )

ועכשיו ברצינות, איך בורות נעלמת?

בורות נעלמת בקלות כשנאורות נכנסת.

אור מגרש חושך, ואנחנו כאן מקבלים הרבה אור…

אני כבר יכול לראות את הבורות אורזת את המזוודות מהר מהר ומתכוונת להתחמק לפני שהאור הפנימי שלנו מאדה אותה לשמיים ומפורר ממנה את הקיום השקרי שלה.

העננים מתפזרים והשמש חוזרת להאיר במלוא הדרה עבור כולנו…

איזה יום יפה היום, נכון? יום ללא בורות…

אז פנייה חדה וחוזרים אל הבוגרים והמבוגרים שבינינו…אני מקווה שיש כאן יותר "בוגרים" מאשר "מבוגרים" : )

אתם יודעים מה ההבדל?

בוגרות יכולה "לשבת" היטב על כל גיל (מגיל 3 ומעלה).

ואילו "מבוגרות" מתחילה לשבת עליך בגיל מסוים (בד"כ מגיל 21 ומעלה) אם אתה לא משנה את הגישה שלך ונפתח ומתחדש עם החיים.

אני ממליץ להיות תמיד בוגרים ולא מבוגרים.

למילה בוגרים יש איזה ארומה של זרימה…כמו נחל או נהר של חוכמה שזורם בקצב של החיים ומתחדש כל הזמן עם הרגע.

ולמילה מבוגרים יש ארומה של עייפות, של כאלה שהמים אט אט עוזבים את הנחל והנהר שלהם והכל מתחיל בהדרגה להתייבש.

בואו אני אתן לכם טפיחה ווירטואלית על השכם…

אם אתם קוראים את המאמר הזה ומהנהנים עם ראשכם בהסכמה, אתם באופן וודאי נמצאים בקבוצת הבוגרים : )

ומי שחושב שזה שטויות, הוא כבר מבוגר מידי כדי להבין אותנו – הצעירים : )

טוב גלשתי כאן קצת מהנושא…תרתי משמע.

בואו נתפוס רגע גל צידי ונחזור איתו לנושא המרכזי…

הנה הגל הצידי:

מתן אישור עצמי הוא סימן מובהק לבגרות.

תנו לעצמכם אישור עצמי!

בכל מה שקשור בחיים שלכם, האישור היחידי שאתם צריכים לקבל הוא אישור עצמי.

תלמדו, תתייעצו, תבחנו את האפשרויות, אך שמרו את זכות האישור והיציאה לדרך אך ורק לעצמכם.

ומה אם אימא / אשתי לא מסכימה, ומה אם אין לי אישור מהן?

ומה אם אבא / בעלי לא נותן לי אישור לעשות את מה שאני כלכך רוצה?

אז אתם מסבירים להם בצורה יפה ומנומסת אך החלטית שאתם מאשרים לעצמכם את זה.

כל אחד בהתפתחות האישית שלו מגיע לנקודה (ורצוי כמה שיותר מהר ומוקדם) שבה אנחנו לא יכולים לנהל את חיינו ואת חלומותינו על סמך מה שאימא / אבא האישה או הבעל או הילדים חושבים.

בדיוק כפי שאתם לא הייתם רוצים להיות זה שנותן להם אישור לעשות, להיות או לקבל דברים, זה מה שאתם מצפים מהם בחזרה, את ההבנה הזאת.

אם הגעתם להחלטה ואתם נעולים עליה…אף אחד לא יוכל לעמוד בדרככם.

מי שיתמוך יבורך!

ומי שיתנגד…שימשיך להתנגד כמה שהוא רוצה…כשהשיפור והתוצאות יגיעו, הם לפתע יהפכו לתומכים גדולים שלכם.

גם אם הם לא יגידו לכם את זה בפנים (כי זה פוגע להם באגו)…

תהיו בטוחים שהם יתגאו בכם בכל הזדמנות כשאתם לא בסביבה : )

מכירים את זה?

בטח שכן…

מי שאוהב ומכבד אותכם ישמח על כך שאתם הופכים לסמכות של חייכם ומתחילים להרשות לעצמכם לחיות את החיים, ואם הוא לא יעשה את זה מייד, אז זה יקרה בהדרגה…

ומי שלא, אז לפחות אל תפריעו לו להיתקע היכן שהוא ולבקש בעצמו כל הזמן אישורים מאחרים, או לפחד לבקש אותם מראש…

אלה שמפחדים או לא יכולים לעשות תמיד ינסו לשכנע אתכם שאתם עושים טעות…וזה ברור למה.

בגלל שהם הפכו להיות "מבוגרים"! : )

אל תאפשרו למבוגרים להפריע לכם להיות בוגרים.

תנו לעצמכם רשות לא להרשות להם להשפיע עליכם.

ובסופו של דבר אתם עושים להם טובה גדולה בכך שאתם הופכים לסמכות הבלעדית של חייכם שנותנת לעצמכם את הרשות לשגשג, מפני שהדרך הכי טובה ללמוד היא על ידי הדגמה.

ואתם תהיו ההדגמה לכך שאלה הם החיים האמיתיים.

שכך צריך לחיות את החיים.

לפרוח, ליהנות, לשגשג בצורה יצירתית ותמיד תמיד לשאוף ליותר שמחה.

תרשו לעצמכם ליהנות מכל הטוב שקיים ותתקדמו יחד איתו לגבהים חדשים.

אני אחזור למה שאמרתי בתחילת המאמר:

אימנו אותנו כל החיים לבקש רשות לגבי הכל.

והנה הפתרון:

עלינו להתאמן בכל יום בלהרשות לעצמינו להיות, לעשות, לקבל את מה שאנחנו באמת רוצים.

ולפתיחת האימון העצמי חזרו אחריי בבקשה בקול רם וצלול ועם הרבה רגש:

אני מרשה לעצמי לחיות חיים נפלאים!

אלכס זיו



מוצרים של אלכס זיו