איך לדמיין עבור אחרים?

אוקי..בואו ניכנס לתכל'ס…

אני מאמין שעד עכשיו כולנו מבינים שהדמיון יוצר מציאות, ורובכם התנסיתם והייתה לכם לפחות חוויה אחת משמעותית שהוכיחה

לכם את זה באופן אישי, אני צודק?

או לפחות משהו בתוככם באינטואיציה יודע שזאת האמת, אחרת לא הייתם קוראים עכשיו את המילים הללו.

למעשה, אני ארמוז כאן, שאיננו יכולים לדמיין אפילו עד כמה שהדמיון שלנו חזק…עד כדי כך הוא חזק, שהוא עצמו לא יכול לשים

לעצמו גבולות.

ואם אנחנו משתמשים בדמיון בצורה כלכך יעילה עבור עצמינו ונהנים מההטבות של זה,

אז אנחנו בהחלט יכולים לתת קצת מהדמיון שלנו לאחרים.

מתי עלינו לדמיין עבור אחרים?

בסיטואציות שאנחנו יכולים לעזור להם.

אחת מהסיטואציות היא כשאנחנו רואים שהם נמצאים באיזה "בור" או "בוץ" זמני בחיים, והם צריכים "יד" טובה שתוציא אותם

משם.

הדמיון הוא ממשי כמו הידיים הפיסיות שלנו ואפילו יותר…

אילו הייתם רואים חבר נופל לתוך בור או נכנס לתוך בוץ…לא הייתם מושיטים לו יד?

אז למה לנו להשאיר אותם בבור או בבוץ שבו הם נמצאים, אם "ידי הדמיון" שלנו יכולים לעזור להם מכל מקום ובכל זמן?

התשובה היא פשוטה:

זאת מחווה מאוד חברית ואנושית לעזור לאחרים על ידי שימוש נכון בדמיון שלנו.

וכל אחד יכול לעשות את זה החל מעכשיו…

אז איך מדמיינים עבור אחרים?

הנה כמה מצבים:

1. חבר שלכם בבעיה מסוימת…

פשוט מאוד, לוקחים את הבעיה שלו, יוצרים בדמיון שלנו סצנה שמרמזת שהבעיה שלו נפתרה.

אתם יכולים לדוגמה לראות אותו מספר לכם עם עיניים מלאות אור כיצד הכל הסתדר לטובה ואיך שהוא נרגש ומאושר בגלל זה.

אתם מהצד שלכם, ברכו אותו ושמחו יחד איתו…הרגישו את ההתלהבות שלו, השתתפו איתו בחוויה השמחה הזאת.

סיימו את הדמיון בטון חיובי ובהרגשה טובה…שניכם שמחים על החדשות הטובות.

מה עושים אם בינתיים ב"מציאות" החבר עדיין מתלונן בפניכם על הבעיה?

אתם עושים את עצמכם מקשיבים לו, אך מפנים את תשומת לבכם פנימה לעבר סצנת הדמיון שחוויתם. אתם מתייחסים לסצנה הזאת כמו לסצנה מהזיכרון שלכם…אתם זוכרים משהו אחר לגמרי…כבר ראיתם שהכל הסתדר עבורו, שמחתם איתו יחד וזאת האמת! אשרו לעצמכם את זה באותו הרגע.

אתם יכולים להתבדח ביניכם לבין עצמכם ולשאול: "מי זה החקיין הזה של חבר שלי שעומד כאן ומדבר שטויות? מה זאת ההולוגרמה הזאת? טכנולוגיה נחמדה, אך חיקוי ממש לא מוצלח…החבר האמיתי שלי כבר הצליח! הוא שמח ומאושר…אני בטוח בזה, כי ראיתי וחוויתי את זה יחד איתו.

"להתראות חקיין…וטיפ קטן…תעבוד על המשחק שלך יותר טוב בפעם הבאה…כנראה שלא עדכנו אותך שאצל חבר שלי הכל הסתדר והוא שמח ומאושר מאין כמוהו… : )"

היו חזקים באמונה שלכם! אם דמיינתם כמו שצריך, הסצנה הדמיונית הזאת תהיה בזיכרונכם כמו חוויה אמיתית מהחיים שאתם זוכרים בבירור, ולכן יהיה קל מאוד לשמור על האמונה.

2. "יש לי חלום!" לחבר שלכם יש חלום, שאיפה, חזון, אידיאל שהוא רוצה לממש…

מה עושים?

נכון מאוד…יוצרים סצנה דמיונית שבה החבר כבר הגשים את החלום שלו, ואנחנו שוב שמחים בשמחתו…

שמים לב איזה פשוט זה?

במקום להיות אמפטיים לחבר בצורה המיושנת שרק מכניסה את החבר עמוק יותר לבוץ, עלינו להשתמש בדמיון שלנו כדי לעזור לו.

אזהרה: השיטה של האמפטיה היא דמיון יצירתי הפוך!!! עם שלושה סימני קריאה.

כשחבר מספר לכם על בעיה, והוא מספר אותה כלכך טוב שהתמונות של זה נכנסות לכם לדמיון ואתם ממש יכולים לראות את

הבעיה שלו כמו סרט, ולכן אתם מזדהים איתה,

נחשו מי אוכל אותה?

שניכם!

לא רק שאינכם עוזרים לחבר, אלא אתם מכניסים אותו עכשיו עמוק יותר למצב שלו, ודרך אגב, כשזה קורה…גם אתם רגל אחת בפנים בתוך מצב דומה…שימו לב לכך!

האם חשבתם פעם מדוע רופאים אינם נהיים חולים בקלות? הרי הם נפגשים עם מאות חולים…ואדם רגיל כשמישהו חולה מתקרב אליו…בורח לנפשו כדי לא להידבק…

כי הם עושים משהו מאוד נכון באופן לא מודע עם הדמיון שלהם…

הם לא מאמפטים!

הם אנשים אכפתיים, אך קרים ומחושבים הרופאים הללו…ותודה לאל על כך!

אנשים באים ומספרים להם בהתרגשות על ה"הר" שלהם והרופא הטוב יודע מיד להוליד עכבר מההר הזה.

יש לרופאים מבט של: "אהה! כן בטח…נסה למכור את הבולשיט הזה למישהו אחר…אני לא מאמין לך…אתה בריא כמו שור…יאללה תחזור לעבודה ותפסיק להיות רכרוכי…הכל בסדר איתך!"

אך כמובן שהם אינם יכולים לומר לפציינט את מה שהם חושבים, אז אם הוא מתעקש, הם רושמים לו שם איזה פלסיבו (תרופת דמה) בכתב רופאים שרק הם מבינים.

רוצים לדעת מה באמת הם רושמים שם?

הנה התרגום:

"תפסיק לבכות, אתה בריא! יאללה ביי, אל תבזבז לי את הזמן…אצלי לא תקבל אמפטיה."

(הקטע הנ"ל הוא תרגום חופשי ממרשם אקראי מהשפה הלטינית שנכתב בכתב רופאים לא קריא…)

וטוב שכך!

הם לא מודעים, או שחלקם כן מודע לכך…אך הם עושים שירות מעולה בכך שאינם מגלים אמפטיה לפציינט.

למעשה זאת כבר חצי מהעבודה…לא לגלות אמפטיה לנוכח מישהו שמנסה לצייר תמונה עגומה ולהכניס לך אותה גם לתוך

הדמיון.

מהי אמפטיה אמיתית?

לדמיין שהחבר שלך, הפציינט, הלקוח כבר מצליח! בריא! משגשג! שמח! ולהאמין לזה.

מובן מאליו שאם יש משהו פרקטי שאפשר לעשות כדי לעזור, אז לעשות את זה.

אך לא להשתתף איתו בסצנות דרמטיות של הדמיון שלו…

מישהו בא אליך עם סצנה דרמטית, עם מוסיקת רקע של קונטרה בס וצ'לו מפחידים של איזה מלחין גרמני מתוסכל…ומצייר לך תמונה אפורה בשחור לבן, ומנסה להכניס אותך לסרט הזה?

תחליט שאתה רואה סרט אחר, משהו שמתאים לכל המשפחה, איזה קומדיה רומנטית מצחיקה ותן לו את התפקיד הראשי בקומדיה הזאת…תראה אותו משחק אותה בגדול, שמח מצחיק ומאושר…עשה את זה לשובר הקופות של הקיץ…

אם מצפים מאיתנו שנעזור למישהו פיסית, למה שלא נשתמש בכלי החזק ביותר עם המשאבים האינסופיים שיש לנו כדי לעזור לו?

תהיו אמפטיים, תהיו חברים…השתמשו בדמיון שלכם בכל יום כדי לעזור לאחרים!

כל יום יש לנו הזדמנות לעזור למישהו עם הדמיון…אפילו מישהו שנמצא רחוק…בקצה השני של העולם, במדינה אחרת, בעיר אחרת, במציאות אחרת : )

אנחנו גם עוזרים לו, וגם מתאמנים על היכולת שלנו לדמיין!

שניים במחיר אחד! איזה כיף…

החליטו היום לעזור לחבר בעזרת הדמיון…התחילו מהיום הזה והמשיכו עם זה.

אתם תראו תוצאות! אני יכול להבטיח את זה מהניסיון שלי ושל אחרים שעשו את זה.

ומשהו לגבי ההעצמה של אחרים:

כשתעזרו לחבר בדמיון ולפתע זה יתגשם…הוא יבוא כמו בדמיון ויספר לכם שהכל הסתדר! שהוא מצליח והכל לפתע הולך לו כמו שצריך…אל תקפצו לקחת קרדיט עם חזה מנופח מגאווה…

השאירו את זה כסוד, ביניכם לבין עצמיכם…תנו חיוך פנימי וזכרו שאתם עזרתם לו מבלי שהוא אפילו יודע על כך.

תנו לו את הקרדיט להצלחה שלו…

אלא אם כן, אתם רוצים להעביר לו את הידע הזה וללמד אותו גם לדמיין עבור אחרים.

אך, עדיף שתעשו זאת בצורה עקיפה…שהקרדיט על ההצלחה שלו יישאר אצלו.

ספרו לו לאחר כמה ימים, כדי שהוא לא ייקשר בין ההצלחה שלו לדמיון שלכם…איזה סיפור מלהיב על איך שעזרתם לחבר "אחר" בעזרת טכניקת דמיון, והאחר יצא מהבור / מהבוץ והוא אפילו לא אמר לכם תודה, כי לא היה לו מושג שזה אתם שעזרתם לו…

ואם החבר שלכם מתלהב ורוצה לעזור גם לחבר שלו…אז בקשו ממנו לא לקחת קרדיט על העזרה הזאת כשהחבר שלו יבוא לספר לו על ההצלחה…אמרו לו לחייך מבפנים ולזכור שזה הוא זה שעזר לחבר בדמיון, ואמרו לו שלאחר כמה ימים הוא יכול לספר לחבר סיפור של כיצד הוא עזר למישהו אחר בדמיון מבלי לקחת על זה קרדיט, ושהוא יכול ללמד אותו כיצד עושים את זה כדי שגם הוא יוכל לעזור לחבר שלו…אך זכרו לומר לו שלא ייקח על זה קרדיט ויחכה כמה ימים עד שהוא יספר לו על כך… : )

לסיום, הנה טריק קטן שאני מסביר עליו בתוכנית החדשה נפלאות הדמיון:

טכניקת הטלפון שתמיד פועלת!

כשחבר או חברה מתקשרים אליכם ומספרים לכם על בעיה שיש להם, או חלום שהם רוצים להגשים, הקשיבו היטב לגוון הקול שלהם והכניסו אותו לזיכרון המיידי…לאחר שקלטתם ו"הקלטתם" את גוון הקול הטרי (מכיוון שהם עדיין מדברים אליכם ברקע),

יש לכם שתי אופציות:

1. תוך כדי הדיבור שלהם, לעשות הפרדה ולהתחיל באופן פעיל לשמוע אותם בקולם (שעדיין טרי בזיכרון שלכם) מספרים לכם בדיוק את ההיפך, שהבעיה נפתרה / שהחלום התגשם!

2. אם קשה לכם לעשות את הטריק הזה סימולטנית, אז תנו להם איזה תירוץ שיש לכם שיחה נוספת חשובה או שאתם ממהרים ותדברו איתם מאוחר יותר…נתקו את השיחה, ומיד דמיינו את הטלפון שלכם מצלצל, ובקולם הטרי הם מספרים לכם את מה שאתם רוצים לשמוע…כמה טוב להם, כמה הם שמחים ומאושרים ומצליחים…כיצד הבעיה נפתרה / החלום התגשם…

וזכרו, שמרו על צניעות ועל העצמת החבר…

כשהם יתקשרו לספר לכם שהכל הסתדר לטובה, אל תיקחו מהם את הקרדיט על ההגשמה…חכו כמה ימים וספרו להם כיצד עזרתם לחבר אחר בעזרת "נפלאות הדמיון" שלכם ; )

האם זה בסדר מבחינת היקום לעזור למישהו אחר עם הדמיון שלנו?

כפי שהסברתי במאמר, אנחנו באופן לא מודע ומאוד אמפטי נוטים לעזור לחברים בצורה שלילית על ידי השתתפות בדמיון העגום שלהם…אז בכל מקרה אנחנו עושים זאת, לכן כדאי להתאמן על לעשות את זה באופן מודע וחיובי.

אז לשאלה ששאלתי, הנה התשובה:

זה בסדר רק אם תנאי אחד מתקיים, והוא:

ואהבת לרעך כמוך!

ואהבת לרעך כמוך זה לא רק לאהוב את האחר כמו את עצמך…יש באמרה הזאת עומק

אינסופי…יש בה נוסחה חשובה מאין כמוה להבנת המציאות…

מצליחים לנחש מהי הנוסחה?

התשובה ועוד הרבה דברים מעניינים נמצאים בתוכנית השמע החדשה…

אלכס זיו



מוצרים של אלכס זיו