להיות שם עכשיו

כשאתה רוצה משהו מאוד ואין לך אותו זמין עכשיו, זה יכול לייצר סוג של מתח בתודעתך.

המתח הזה אינו מועיל לך במיוחד מפני שהוא יורד מהתודעה לגוף וסוחט אותך אנרגטית ורגשית.

הדרך לעקוף את המתח הזה היא "להיות שם" כבר עכשיו. וזה אומר,  לחוות את זה בדמיון בצורה מוחשית ואמיתית.

ונכון, כמו כל מיומנות אחרת, זה דורש אימון.

כדי לעשות זאת, תחילה עליך להסכים עם עצמך שאתה הולך "לעבוד על עצמך בעיניים", וזה בסדר, כי אתה עושה זאת מתוך תבונה.

אתה לא "חי בסרט", אלא אתה יוצר סרט וחי אותו באופן מודע לגמרי. אתה פועל בשיטה מדעית שמביאה לתוצאות ולא כמישהו אשר תלוש מהמציאות.

וזהו ההבדל הדק בין "מדען מחשבתי" לחולם בהקיץ.

מדען מחשבתי מבין שתת המודע מקבל רק הוראות שספוגות היטב באמונה ולכן עליו לשדר אמונה מלאה שהדבר כבר בבעלותו.

עשה איתי ניסוי קטן, בחן לרגע את רמת יכולת הדמיון שלך ועד כמה אתה מסוגל "לעבוד" על תת המודע שלך.

ענה על השאלה הבאה:

מהו המקום שהכי הייתי רוצה להיות בו עכשיו?

עצום את עיניך ודמיין באופן הכי מוחשי שאתה שם עכשיו…התנתק מהכאן שלך ועבור לכאן החדש שאתה יוצר בדמיונך.

התייחס למה שהחושים שלך קולטים, זרום עם הצלילים, הריחות, התחושות שאתה חווה בכאן החדש שלך…

גם אני עשיתי את התרגיל עכשיו למספר דקות…דמיינתי שאני על חוף ים באתר נופש מול נוף של הרים מדהימים…ברקע מנוגנת מוסיקה של פרם גו'שוע – ירח שיווה, אני שוכב על כיסא נוח כשכפות רגלי טובלות במים ונהנה מהנוף, לאחר מכן אני קם ומתחיל לצעוד בהליכה איטית על שפת הים ונהנה מהתחושה הנעימה של הליכה על חלוקי הנחל ומהגלים העדינים שמידי פעם מלטפים את כפות רגליי…תחושה של אושר מציפה אותי, אני נהנה מיופיו של כדור הארץ, מקסם הבריאה…

מכיוון שאני מנוסה בסוג הדמיון הזה, המוח המודע שלי משתף איתי פעולה מבלי להזכיר לי בכל רגע שאיני נמצא "שם" באמת, אני מצליח להיכנס לגמרי לתוך הדמיון ושוכח שאני נמצא על כיסאי ממול המחשב, אני פשוט שם.

ניתן להיעזר באביזרים שיחזקו את ההרגשה שאתה ממש שם.

צריך להתייחס לזה כמו לבניית תסריט….

לדוגמא, כששאלתי את עצמי איזו מוסיקה מתנגנת ברקע במקום שבו אני הכי רוצה להיות עכשיו, התשובה הייתה זמינה בספריית השירים שלי במחשב ולכן מייד ניגשתי להפעיל את השיר באוזניות, הורדתי את מושב הכיסא אחורה למצב של שכיבה ובנוסף ניחוחות הקפה בחדר עזרו לי להרגיש שגם הם חלק מהחוויה במקום.

בדוגמא הספציפית שנתתי, קיים ערך מוסף שהוא מעבר לאימון הדמיון, והוא: לאחר מספר דקות שנכנסתי בדמיוני "ממש" למקום הנופש המדהים הזה, אני מרגיש שממש הייתי שם, גופי נינוח, הרגשות שלי חיוביים ביותר, אני מרגיש אנרגיה מחודשת, כאילו שבאמת חזרתי מחופשה מהנה בת כמה ימים.

זאת אחת החופשות החסכוניות ביותר שחוויתי : )

האמת היא שהמוח שלנו יכול לייצר לנו בקלות את החוויה ואת התחושה האותנטית של להיות במקום מסוים מבלי להיות בו פיסית, וזה יכול להיות יתרון גדול לאיכות חייו למי שישכיל להשתמש ביכולת המולדת הזאת שיש לכולנו לדמיין באופן מוחשי מציאות ולחוות אותה.

אז מי שרוצה לצאת לחופשה חלומית, לחזור למקום שהוא מאוד אהב וכו', יכול לעשות זאת כבר עכשיו…אין צורך לחכות.

לאחר שסיימת לדמיין, עליך להרגיש ולהאמין שתת המודע שלך קלט את המסר ועכשיו הדברים נמצאים בדרך להגשמה.

תת המודע יגרום לסינכרוניות לקרות כך שהדברים יתחילו להתבשל למציאות ממשית עבורך.

זהו תהליך זורם וחסר מאמץ וכאן נמצא ההבדל הגדול בין שתי השיטות.

כשאתה רוצה משהו מאוד ונתלה על הרצון הזה, אתה משתמש בכוח הרצון שלך שמצד אחד דוחף קדימה ומצד שני לוקח ממך אנרגיה שיכולה להיות מכוונת למטרות אחרות ואילו בדמיון מוחשי כשאתה רואה ומרגיש שאתה כבר "שם" ושכבר יש לך את זה, אתה רותם את כוחו העצום של תת המודע שלך והכל מתחיל לזוז בצורה טבעית וזורמת לכיוון הנכון.

זה היופי, כאן נמצא ההבדל.

וזה נכון לגבי כל שאיפה שיש לך.

זה לא אומר שהשיטה הראשונה של לדחוף בעזרת כוח הרצון ולהדוף את הדכדוך על כך שעדיין אתה לא "שם" לא עובדת, פשוט השיטה השנייה הרבה יותר אינטליגנטית, יותר ידידותית לחייך ומביאה לתוצאות טובות יותר.

בכל פעם שמתעורר בך הרצון להיות "שם", השתמש בדמיונך כדי להיות "שם" כבר עכשיו.

התחל לדמיין "מכאן" באופן הכי אמיתי שאתה יכול, ולאחר מכן שחרר את המחשבה הזאת לחופשי בידיעה שתת המודע שלך עובד על הדרכים הכי טובות להוביל אותך לשם באופן הכי טבעי וקל שהוא יכול, כמעט מבלי שתרגיש.

טוב, אני חייב לפרוק את המזוודות מהחופשה הנהדרת שחוויתי בדמיוני : )

אלכס זיו



מוצרים של אלכס זיו