אינדיאנה ג׳ונס

האנשים בחייכם, הסיטואציות שאתם פוגשים, הדברים שאתם קוראים, כולל המאמר הזה, הם סימנים עבורכם.

האינטליגנציה של היקום כל הזמן מנסה לקדם אותנו עם סימני דרך.

אני אוהב לקרוא לסימנים הללו "קריצת עין שובבה מהיקום" מכיוון שיש לסימנים הללו אופי של משחק.

כאילו שהיקום הזה מנוהל על ידי מוח רב עוצמה וחכם לאין שיעור, אך מבחינה התנהגותית הוא כמו ילד קטן שאוהב לשחק במשחקים.

ואכן יש משהו בגישת המשחק הילדותית הזאת…

כדי לדעת לקרוא את הסימנים הללו מהיקום, אנחנו צריכים להיכנס גם כן לגישה של משחק.

הגיון ורצינות, משאירים אותך מחוץ למשחק…

מכיוון שלהיגיון שלנו קשה לעכל את הרעיון שהעולם הוא סוג של משחק…אך, כשחווים את משחק הסימנים פעם ועוד פעם ועוד פעם…ההיגיון מתחיל להשתכנע במודל אחר של היקום, במודל המשחקי שלו.

והנה דוגמה שקרתה לפני כמה ימים שתמחיש את זה…

בזמן מדיטציה שעשיתי בים…האמת זאת לא הייתה ממש מדיטציה, פשוט התיישבתי על סלע שנמצא על שפת המים, עצמתי את עיני והקשבתי לצליל העדין של הגלים הקטנים שבאים לחוף ולרחש המרגיע של הצדפות שנוצר כאשר המים חוזרים אחורה…

לפתע חוויתי חוויה רוחנית מדהימה מאין כמותה, משהו שלא ניתן להסבר במילים או בהיגיון…אני אפילו לא מצליח להסביר את זה לעצמי מכיוון שההיגיון שלי לא יכול להכיל את זה…

לאחר החוויה, ישבתי דקות ארוכות וניסיתי בעזרת ההיגיון לנסות להבין מה קרה שם…ללא הצלחה יתרה.

לפתע בא לי רעיון כיצד להסביר את זה לעצמי…

דמיינתי את אינדיאנה ג'ונס ואת השחקן הריסון פורד שמגלם אותו.

הרי השחקן הריסון פורד יודע שהוא שחקן שמגלם דמות בדיונית בסרט וזה לא אמיתי…אך אם באיזושהי צורה, יכולנו להיכנס לעולם הווירטואלי של הסרט, לטפוח לאינדיאנה ג'ונס על הכתף ולומר לו: "היי, אתה לא באמת אינדיאנה ג'ונס, אתה רק שחקן שמגלם אותו…קוראים לך הריסון פורד."

מה אינדיאנה ג'ונס שנמצא בתוך הסרט ולא מודע למציאות שהיא מעבר לסרט היה אומר לנו?

"השתגעתם? מה אתם מדברים שטויות…אני אינדיאנה ג'ונס, פרופסור לארכיאולוגיה ויש לי משימה חשובה לבצע…אז בבקשה תפסיקו עם השטויות שלכם…אני שחקן? הריסון פורד? חה! מצחיק מאוד…"

והדוגמה הזאת הייתה מצוינת עבורי…כי יכולתי אחר כך לנסות להסביר לאשתי את הדברים על ידי הדוגמה של אינדיאנה ג'ונס והריסון פורד.

אני אומר "לנסות" להסביר כי שוב…לידע שלנו (כולל שלי) שמבוסס על היגיון קשה להבין דברים שהם מעבר לספקטרום של מה שהוא יכול להכיל, ולכן השימוש במשלים וסיפורים הוא הדבר הכי קרוב שניתן לעשות כדי לגעת קצת באמת שהיא מעבר למה שההיגיון יכול לתפוס.

סיפרתי לה את הדוגמה עם אינדיאנה ג'ונס…

למחרת, נדנדתי את בני הקטן על נדנדה בפארק ובנדנדה שלידנו מתיישב ילד בן 5 עם כובע בוקרים שכזה ובנדנה על הצוואר.

שאלתי אותו: "למה התחפשת, לקאובוי?"

"מה פתאום!" הוא ענה לי בתמיהה…"אני אינדיאנה ג'ונס! מה אתה לא רואה? יש לי אפילו את השוט בבית…"

לקח לי כמה שניות לקלוט….

אמרתי לו: "אה…יפה…אתה אינדיאנה ג'ונס…"

ופתאום זה נחת עלי!!!

אינדיאנה ג'ונס?

What the F * * k?!?

מאז החוויה אתמול אני רק חושב על ההסבר שלי עם אינדיאנה ג'ונס ומנסה לוודא עם עצמי ולשאול אם זה הסבר טוב…

והנה למחרת אני פוגש את אינדיאנה ג'ונס ג'וניור…והוא אומר לי:

"אני אינדיאנה ג'ונס, מה אתה לא רואה מי אני?"

ולמיטב ידיעתי אנחנו לא נמצאים בחג פורים ולא בכל חג אחר (כרגע בתאריך 29.12.2010…)

מהי הסבירות שאחרי שאני כל היום חושב על ההמחשה של אינדיאנה ג'ונס, יופיע לי ילד מחופש ולא בחג פורים או בחג כלשהוא…יתיישב לידי ויצחק עלי שאני לא מזהה שהוא אינדיאנה ג'ונס?

אתם קולטים עכשיו מה זאת "קריצה מהיקום"?

הקריצה הזאת היא סוג של אישור מהיקום שזה נכון, ולפעמים זאת את אינדיקציה שאנחנו נמצאים בכיוון הנכון.

היקום משחק איתנו במשחק של סימנים…

כן, אני יודע שזה נשמע הזוי להגיון שלנו, אך הניסיון העשיר שלי "בקריצות" שכאלה לימד אותי לזהות את זה היטב.

אי אפשר לצפות מאדם שלא חווה דברים כאלה, להבין את זה, או לחשוב שזה יותר מצירוף מקרים, או כל הסבר אחר שההיגיון יכול להעלות.

אך מי שכבר מכיר את משחק הסימנים של היקום, יודע היטב על מה אני מדבר.

היכולת שלנו לקלוט את הסימנים הללו, נמצאת כמו כל שאר הדברים החשובים, בפרקטיקה ולא בתיאוריה.

בתיאוריה, זה נשמע נחמד או הזוי, אך בפרקטיקה זה אמיתי לגמרי ומופלא מאין כמותו.

אז איך משתתפים במשחק הסימנים של היקום?

מהניסיון שלי, הסימנים בדרך כלל מגיעים לאחר בקשה שלנו לקבל סימנים / הדרכה מהיקום.

אנחנו צריכים לבקש באופן ישיר לקבל הדרכה וסימנים שיראו לנו את הכיוון הנכון, או שיאשרו לנו שאנחנו על המסלול הנכון.

לפני התקרית עם אינדיאנה ג'ונס, ביקשתי לקבל תובנות גבוהות וסימן ברור שאני אדע מעבר לכל ספק שזה הכיוון הנכון.

הנה מה שכתבתי ביום ראשון בסעיף 4 של החזון השבועי שלי (טכניקה מתוך המאמר כתיבת חזון שבועי):

"4. תובנות חדשות ברמות הכי גבוהות מגיעות אליי. אני מוצא טכניקות לעזור לאנשים ביעילות לעזור לעצמם. אני מבין דברים ברמה הכי גבוהה שקיימת ומצליח להסביר את התובנות בצורה הכי פשוטה, כיפית ומרגשת לקוראים שלי."

לאחר מכן ביקשתי לקבל סימנים ברורים…שאני אדע בוודאות על ידי סימן יוצא דופן, שאני נמצא בכיוון הנכון.

וכשאני משחזר אחורה, כל מיני חוויות נוספות, אני נזכר שתמיד קדמה לחוויה, בקשה לראות הדגמה שכזאת.

וזה לא שאנחנו צריכים לשכנע את היקום להדגים לנו משהו, או לתת לנו מסרים…הוא עושה את זה במצב אוטומטי כל הזמן.

השינוי חל בתוכנו.

כשאנחנו מכוונים את המודעות שלנו "למשחק" הסימנים, הראייה המיוחדת הזאת נפתחת ואנחנו מתחילים להבחין באופן מודע בסימנים בכל מקום.

אנחנו קולטים שלסיטואציות שאנחנו חווים יש תמיד משמעות כפולה…תמיד מסתתר שם איזשהו מסר למשהו שמעסיק אותנו, או הדרכה לגבי כיוון מסוים.

ברוב הפעמים אנחנו נוטים לפספס את הרמזים הללו, מכיוון שהמוח שלנו אינו מכוון למשחק הזה.

זה כמו שנגיד כמה חברה יושבים ומשחקים איזשהו משחק על השטיח…נגיד מונופל…

אם אתה עומד מהצד ומתעסק בדברים אחרים ורק שומע אותם ברקע משחקים, אתה לא יכול לספוג את אווירת המשחק ולכן אתה גם לא יכול להיות חלק מהמשחק.

אתה לא מכוון למשחק, אתה לא יושב איתם שם ומודע למשחק ולמהלכיו…לדינאמיקה של המשחק.

אך אם אתה מחליט באופן מודע להתיישב איתם על השטיח ולצפות במשחק ולספוג את האווירה ולהבין את המהלכים של השחקנים והיכן כל אחד ממוקם בדינאמיקה של המשחק, אז "עולם המשחק נפתח בפניך" ואתה גם יכול לשחק איתם.

וכך זה בדיוק לגבי המשחק עם היקום.

יש כבר משחק מדהים שמתנהל ובו יש רמזים וסימנים וקריצות…זה קורה כל הזמן!

אנחנו מודעים לזה, רק כשאנחנו מודעים לזה.

כשאנחנו בוחרים באופן מודע להשתתף במשחק, אנחנו נכנסים פנימה לאווירה שלו, ומתחילים להבין את הדינאמיקה והמהלכים השונים של המשחק המופלא הזה.

לכן אני אומר שהצעד הראשון לבחור באופן מודע לרצות להשתתף במשחק הזה.

והדרך הטובה שמצאתי לעשות זאת, היא פשוט לומר לעצמך:

"אוקיי…אני במשחק!…אני מבקש לקבל הדגמה או סימנים או קריצות שיראו לי באופן ברור וחד משמעי את הדרך או שיצביעו לי שאני נמצא בכיוון הנכון."

והדבר הבא לאחר ההצהרה והבקשה הזאת הוא להיכנס לאווירת המשחק…

מעכשיו מתחיל המשחק…אנחנו במשחק, והחושים שלנו נפתחים וערים לקבלת סימנים.

זה כאילו שאתם משתתפים "במרוץ למיליון" או כל סדרת ריאליטי שהיא הרפתקאה ואתם מודעים לכך שיש סימנים בכל מיני מקומות ורמזים, ולכן עליכם להיות ערניים…אתם נמצאים במשחק ואתם רוצים להתקדם בו…זוהי אווירת המשחק שאני מדבר עליה.

אם תעשו את זה, אתם תיווכחו במופלאות של המשחק כאשר הסימנים וההדגמות הללו יחלו להופיע.

ההיגיון שלכם ילמד דברים חדשים!

דברים שממש לא הגיוניים למי שלא משתתף במשחק…ולא חווה אותו מבפנים, מתוך המשחק.

כדי להשתתף במשחק, עלינו להיכנס לאווירה של משחק, לאווירה של כיף וסקרנות…

להיות סוג של "עליסה בארץ הפלאות"…להיכנס למחילת הארנב, ולגלוש פנימה לתוך ארץ הפלאות.

זוהי הדרך לחוות הרפתקאות שכאלה במשחק שהיקום משחק איתנו.

וייתכן והמאמר הזה מכיל סימן עבורכם…

אפשר לראות בו עוד מאמר…ואפשר לקלוט את הקריצה האישית עבורנו מהיקום שקיימת בו ; )

המשחק קורא לך לשחק…

אלכס זיו



מוצרים של אלכס זיו