המדריך לנסיעה בהווה

האם אפשר לנסוע בזמן?

כן, אנחנו כל הזמן עושים את זה.

אנחנו נוסעים עם המחשבה שלנו בזמנים ווירטואליים אחורה וקדימה.

למעשה שאלה נוספת צריכה להישאל במקביל והיא,

האם אנחנו יכולים לנסוע בהווה?

מפני שהמוח המודע כל הזמן מתנדנד על הסקאלה המחשבתית בין העבר

לעתיד ולא נוטה להתייצב על קו האמצע של ההווה יותר מידי פעמים במהלך היום.

אז יש לנו מצד אחד את המדענים הפיסיקאים שבוחנים ומחפשים כיצד

ניתן לנסוע בזמן, ומצד שני יש את המורים הרוחניים שבוחנים ומלמדים כיצד ניתן

להישאר בהווה.

שתי אסכולות שונות לגמרי.

במאמר זה אדבר על האסכולה של להישאר בהווה.

מה זה אומר להיות בהווה?

אנחנו מורכבים משלושה מרכיבים עיקריים:

  1. הוויה / נשמה / רוח / האני הגבוה / הצופה (ועוד שמות דומים)
  2. שכל / נפש / מוח / חשיבה.
  3. גוף.

בהקשר לזמנים, מתוך שלושת התפקודים הללו, שניים מהם נמצאים תמיד בהווה ואחד מהם מתנדנד ללא הרף בין העבר, ההווה והעתיד.

ההוויה והגוף שלנו מכירים רק זמן אחד והוא הרגע הזה, רגע ההווה. ואילו השכל שלנו אינו מכיר את ההווה מקרוב,

ולא נוטה לבקר בו לעיתים קרובות.

המשמעות של "להיות בהווה" זה לאחד את השכל "הנוסע המתמיד" עם ההוויה והגוף שמעוגנים בהווה.

זה כמו לחבר את פיסת הפאזל האחרונה ולהיות שלם. החלק של המחשבה מתחבר לשני חלקי הפאזל של ההוויה והגוף, ונוצרת שלמות בהווה.

כדי לעשות זאת, עלינו לכוון את המודעות שלנו על הרגע הזה ועל כל מה שקורה בו עכשיו.

להתבונן ולהרגיש, לראות את הדברים כפי שהם ולהרגיש את הנוכחות של הגוף בתוך כל זה.

כל מחשבה שמגיעה יכולה להסיט את המודעות שלנו מאמצע הסקאלה, וזה קורה בגלל הזדהות עם תוכן המחשבה,

ומתחזק במיוחד כשקיימת הזדהות רגשית עם התוכן.

לכן נסיעה במרחבי העבר או העתיד הווירטואלי של הדמיון זה הדבר הכי קל בעולם.

אנחנו עושים זאת שוב ושוב ללא מאמץ מיוחד. פשוט באה לה מחשבה חולפת ואנחנו קופצים על העגלה ומתחילים לנסוע

עד שאנחנו נזרקים החוצה או שקופצים על עגלה מחשבתית אחרת שמגיעה לסביבה.

מה שאנחנו כן יכולים לעשות כדי לחוות הווה, זה מידי פעם לשבת על הר ההוויה שלנו ולהשקיף על העגלות הללו מבלי לקפוץ עליהן.

לשבת על ההר הירוק עם הפרחים הציפורים והפרפרים ולהביט בפנוראמה של החיים שמתגלה לפנינו בכל רגע מחדש.

ידענו לעשות זאת היטב כשהיינו ילדים קטנים והאפשרות הזאת עדיין שלנו וזמינה אלינו תמיד.

נסה עכשיו, לרגע אחד לעצור בצד ולעלות בריצה על גבעת המודעות שלך…

ככל שאתה רץ למעלה נפתח לפניך נוף פנוראמי מדהים, חד פעמי ביופיו ששייך רק לרגע הזה.

הקשב לצלילים השונים שמגיעים אליך עכשיו מכל עבר, אולי אפילו תשמע ציפורים שלא שמת לב אליהן עד עכשיו…

ואולי זאת מכונית חולפת או קולות של אנשים שמדברים.

לפתע אתה נעשה מודע לחמצן שאתה נושם אל ריאותיך וממלא אותך בחיים חדשים ובחיוניות.

ואולי זאת פשוט ההרגשה הזאת של להיות בתוך הגוף שלך ככה סתם בנקודת הזמן הזאת…

אתה מרגיש את החוויה של להיות בתוך המכלול הזה שנקרא גוף האדם.

ככה נוסעים בהווה…

להווה יש קצב נסיעה משלו, קצב איטי ונעים, יש לו תנועה שקטה וחלקה.

ההווה הוא המרצדס של נסיעת חייך, הוא התענוג שקל לפספס והר האולימפוס שנמצא מתחתיך בכל רגע

ומוכן לשאת אותך לגבהים חדשים אם תפקח את עיניך ופשוט תתבונן אל מה שקיים בחייך ברגע זה ממש.

אם תחשוב על זה, זה ייעלם, אם תתבונן, אם תרגיש, זה יופיע.

הרגע הזה כולו שלך.

נסיעה נעימה.

אלכס זיו



מוצרים של אלכס זיו