שעה לחלומות

כלכך הרבה אנשים מסתובבים עם חלומות כבויים בתוכם, מחכים לניצוץ חיצוני שיבוא וידליק אותם.

מחכים למשהו…ובינתיים הזמן עובר ואוזל ונוזל להם מבין הידיים והחלומות מתרחקים להם אל האופק.

וככל שהחלומות מתרחקים, התירוצים מתקרבים.

ולהפך,

ככל שהתירוצים מתקרבים, החלומות מתרחקים.

אני כל הזמן נפגש עם אנשים שמדברים איתי בהתלהבות על חלום מסוים שלהם, בדרך כלל זה תחביב שהם רוצים להשקיע בו להנאתם, לנשמה שלהם,

ואולי אפילו לעסוק בו כמקצוע, אך כל מיני תירוצים שהתקרבו אליהם יותר מידי, מפריעים להם פשוט להתחיל לבצע את החלום.

הנה הכלל הלא רשמי של החלומות:

חלום יש לבצע באופן מיידי!

חלומות לא דוחים לאחר כך, את התירוצים דוחים לאחר כך.

לדוגמה:

אני שומע: "יש לי גיטרה בבית..אבל…אשתי לא נותנת לי לנגן…אין לי זמן…אמרו לי שאין לי שמיעה מוסיקלית…"

אנשים מנגנים את התירוצים שלהם במקום לנגן על כלי הנגינה האהוב עליהם, במקום לנגן על החלום שלהם.

התירוצים כלכך דבוקים אליהם, שאין לחלומות שלהם מקום להתבטא.

תפנו קצת מקום, תזרקו כמה תירוצים ישנים שאתם כבר לא זקוקים להם לפח.

תנו לחלומות שלכם מרחב מחיה!

חנקתם אותם עם כל התירוצים שלכם…

או…

"החלום שלי זה להתחיל לעשות כושר ולהראות כמו מדונה…אבל…אין לי זמן…קשה לי לקום מוקדם בבוקר…יש לי המון סידורים…הילדים שלי לא נותנים לי לזוז…אין לי כסף כמו שיש למדונה…אני אף פעם לא מתמידה במשהו שאני מתחילה…"

במקום לרוץ לאולימפיאדה, אנשים רצים לתירוציאדה. : )

וכאן אני רוצה להציע הצעה שתעזור לנו, להתחיל לבצע את החלום שלנו! עוד היום.

שעה לחלומות

בכל יום מעכשיו, פתחו חלון למציאות מקבילה במשך שעה אחת ביום.

המציאות המקבילה הזאת היא יקום שבו אתם מבצעים את החלום שלכם ונהנים ממנו עד המקסימום, מכל הלב.

חוק פיזיקלי: תירוצים וחלומות אינם יכולים להתקיים יחד באותו מרחב / זמן.

החוק היחיד של היקום המקביל הזה, הוא שאין בו מקום לתירוצים…תירוצים אינם יכולים להתקיים ביקום הזה.

ובמשך שעה אחת ביום, כשאנחנו פותחים חלון ליקום המקביל שבו החלומות אפשריים, שבו אפשר ליהנות ממה שאנחנו הכי אוהבים ולבצע את זה, אנחנו עושים הפסקה למשך שעה מכל התירוצים שלנו.

זאת שעה מיוחדת ביום שמוקדשת ל 100% חלומות ו 0% תירוצים.

אני קורא לזמן המיוחד הזה – "שעה לחלומות".

בשעה הזאת, כל מי שחלם ללמוד לנגן בגיטרה, בועט בתירוצים שלו, מנער מעצמו את האבק שלהם, ופשוט אוחז בגיטרה שלו והופך להיות ג'ימי הנדריקס או פאקו דה לוצ'יה.

בשעה הזאת השמיעה שלו הופכת לאבסולוטית, כן! אלה הם החוקים של היקום המקביל של החלומות…זוכרים? כל התירוצים לא קיימים יותר…והכל אפשרי!

והוא מנגן את הלב שלו…הוא מתאחד עם האהבה שלו בשעה המיוחדת הזאת, ביקום המקביל של החלומות.

וההיא שחולמת להיות בכושר כמו מדונה…בשעה הזאת, ביקום המקביל שלה, קופצת לתוך נעלי הריצה שלה ומתחילה לזוז! היא רוקדת, קופצת על חבל, רצה, עושה מתיחות ומקנחת בנשימות יוגיות ומדיטציה.

זה שחלם להיות שחקן, בשעה הזאת מקריא בהתלהבות ובתשוקה את המלט ונכנס לדמות בצורה אבסולוטית.

ההיא שחלמה להיות מעצבת אופנה, מתחילה לצייר ולגזור בדים ולשחק עם צבעים ורעיונות שונים.

וההם שחלמו להיות הורים מושלמים, אך היו עסוקים מידי בלהתאמן קשה לקראת המרוץ ההמוני היומי שאני קורא לו: "התירוציאדה" : ) בשעה לחלומות הם נותנים את הלב והנשמה שלהם לילדים שלהם, הם מתייחסים לילדים שלהם כאל הדבר הכי חשוב בעולם, הם מביטים להם בעיניים ומראים להם שהם אוהבים אותם, הם משחקים וצוחקים איתם, הם נותנים 100% מעצמם לחלום ההורים המושלמים ומגשימים אותו למשך שעה ביום.

זאת שעה שבה אנחנו לוקחים אוויר ונושמים…נושמים את מי שאנחנו, נושמים את החלומות שלנו וחיים אותם.

גם ככה מאוד מאוד צפוף בתירוציאדה…הרבה אנשים משתתפים במירוץ הזה ואין שם מקום לזוז…

השעה היומית הזאת, תיתן לחלומות שלכם אוויר, היא תיתן לכם אוויר…

ומי יודע?

ייתכן והיקום המקביל שבו החלום שלכם מתגשם באופן יומי למשך שעה, ישתלב לו בשקט בשקט עם המציאות הזאת ומבלי שתשימו לב, בצורה חלקה ונעימה ובלתי מוסברת, אתם תתחילו לחיות את החלום שלכם.

והחלום כבר לא יהיה חלום, אלא המציאות שאליה אתם מתעוררים בבוקר ונשכבים לישון בלילה, מאושרים ומרוצים.

חלומות נעימים…

בקרו בכל יום ביקום המקביל ששמו השעה לחלומות.

אלכס זיו



מוצרים של אלכס זיו