האם כיף לשחק איתך?

החיים הם משחק…אל תהיו רציניים מידי…אחרת החיים לא ירצו לשחק איתכם או בסביבתכם יותר.

שמתם לב מה קורה בקבוצת ילדים שמשחקים במשחק ואחד מהילדים רציני מידי? אין לו מצב-רוח, הוא זועף, הוא מתלונן, הוא בוכה, הוא רוצה שהכל יקרה רק כפי שהוא מצפה ואם זה קורה אחרת, מיד כפתור הלחץ והעצבים נדלק והוא מקלקל את המשחק או מעכב אותו?

ואז כל שאר הילדים שבאו ליהנות, מסתכלים אחד על השני ולא מבינים מה הקטע של הילד הזה?

הרי זה רק משחק…תירגע קצת…תהנה…המטרה היא ליהנות מהמשחק.

ובכן, "שוברי המשחק" אינם מתבגרים כנראה…מפני שאנחנו רואים את זה המון.

במשפחות – אחד או כמה מחברי המשפחה תמיד חייבים לקלקל לשאר את המשחק עם הרצינות שלהם,

העייפות, הכעס, או מצב הרוח השלילי שלהם.

ובקיצור האופי האנטי-משחקי שלהם.

הם חייבים לקלקל לסביבה את רוח המשחק.

המוטיב שלהם הוא שאם הם לא נהנים מעצמם וממשחק החיים, אז הסביבה צריכה להתאים את עצמה אליהם.

ואותם אנשים עושים את זה גם במקומות עבודה, מרכזי בילוי ובעצם…בכל מקום שבו יש אנשים.

כשהיינו ילדים, באופן טבעי ניסינו להתרחק מילדים ש – "לא משחקים ושוברים את הכלים".

מהסיבה הפשוטה שרצינו לחוות כיף.

ואנחנו רוצים לחוות את הכיף ורוח המשחק בכל יום מחיינו.

אנחנו מעוניינים ליהנות לא רק בחגים, לא רק בימי הולדת, לא רק כשמרשים לנו להיות שמחים ומאושרים,

אלא על בסיס יומי מתמשך והכל כלול.

כשהיינו ילדים, ידענו זאת היטב…הרגשנו שהחיים הם משחק.

התבוננו בזה לרגע…

כמה מהילדים שאתם מכירים הם בעלי גישה של משחק לחיים?

כמעט כולם ללא יוצא מן הכלל, נכון?

כמה מהמבוגרים שאתם מכירים הם בעלי גישה של משחק לחיים?

מעטים מידי, נכון?

רצינות היא הכביש המהיר לזקנה.

רוח המשחק היא הבית של הילדות הנצחית.

זכרו את זה, שמרו על רוח המשחק.

אם "אחרים" בסביבתכם אינם רוצים לשחק ומעדיפים לתת גז על הכביש המהיר לזקנה…פנו להם את הדרך…המשיכו לשחק!

מי שרוצה לשחק, שיצטרף למשחק.

זהו משחק החיים.

בכל יום, החיים זורקים את הכדור למגרש שלנו ושואלים אותנו שאלה אחת?

אתה משחק או לא?

אל תגידו לחיים: אני עסוק/ה עכשיו…תחזרו בעוד כמה שעות…

החיים לא מחכים לאף אחד.

אל תתנו לחיים תשובות רציניות כמו: אני טרוד עכשיו בכל מיני עניינים…אולי בפעם אחרת…

תפסו את הכדור בשתי הידיים, חייכו חיוך ממזרי קטן של הנאה…ותגידו:

יש משחק! קדימה!!!

אלכס זיו



מוצרים של אלכס זיו