אתה קרוב יותר ממה שאתה חושב

"רבים מהאנשים שנכשלים בחיים הם אנשים שפשוט אינם מודעים לעד כמה קרובים להצליח הם היו בזמן שהם נכנעו" תומס אדיסון

אם קיימת סקאלה דמיונית של הדרך להצלחה בכל תחום שהצבנו לעצמנו בחזון, אז כל אחד מאיתנו נמצא במיקום מסוים על הסקאלה הזאת, אחד נמצא בהתחלה, אחד באמצע ויש כאלה שנמצאים מרחק מאוד קצר מקו ההצלחה ואינם מודעים לכך אפילו.

ברגע שאתה יודע מה היעד שלך, אתה מציב לעצמך נקודה שאליה אתה שואף להגיע ומתחיל לנוע לכיוון, זה מתחיל…

המחשבות, הרגשות והפעולות שלך מתחילות להיות מכוונות למטרה הספציפית הזאת.

האנרגיה שלך מתחילה לנוע לכיוון ולמשוך אנשים ונסיבות שיעזרו לך להגיע לשם.

הבעיה היא שהרבה אנשים לא מתמידים ונושרים היכן שהוא בדרך, הם נכנעים לנוכח קושי זה או אחר ולעיתים הם נכנעים ממש ליד קו הסיום…עוד כמה צעדים והם שם, אך "הקש ששבר את גב הגמל שלהם" הכניע אותם וגרם להם לסגת מכל העניין.

וכדי לתרץ את חוסר ההצלחה, הם בונים לעצמם ארסנל שלם של תירוצים שמסבירים מדוע הסיכויים היו נגדם ומדוע העולם הוא מקום כלכך אכזר והמערכת לא נותנת להתקדם.

חלק מהנושרים לוקחים את זה על עצמם ומרגישים נחותים מבחינת הערך העצמי שלהם וחלק אחר פשוט לובש את כובע הקורבן התורן ומאשים את העולם בכאביו.

לאנשים שמצליחים בתחומם יש מנטליות אחרת, מנטליות של לעולם לא להיכנע.

לא להיכנע לנסיבות ויותר חשוב, לא להיכנע לעצמך.

מפני שהמכשול הכי גדול בדרך להצלחה שלך הוא אתה בעצמך.

אנחנו מערימים על עצמנו קשיים מנטליים רבים מידי לאורך המסלול ומכבידים על עצמנו לשווא.

הדמיון שלנו כשהוא ספוג בפחדים וחששות הופך להיות כמו ספוג שמתמלא במים ונהיה כבד…

אנחנו מכניסים את עצמינו לבוץ מחשבתי ומשלים את עצמינו לחשוב שהקשיים מגיעים "מבחוץ".

90% מהקשיים שבדרך מגיעים מבפנים, אנחנו עוצרים את עצמינו בחשיבת יתר על מה יהיה, באי-יכולת להחליט, בהתמקדות על השלילי ובסיבות של למה זה קשה ומדוע זה כנראה לא יצליח לנו…

אם לא היה לנו את "עצמינו" להתמודד איתו בדרך למטרה, היינו וודאי מגיעים לשם הרבה יותר מהר ובלי כל העומס המחשבתי שמלווה את המסע הזה.

אנשים שמצליחים בתחומם הם לא אלה שיש להם פחות קשיים מלאחרים, אלא הם אלה שנחושים להצליח ומוכנים להתמודד עם עצמם ולצלוח את ההתמודדות הזאת.

אני בטוח שכל אדם יגיע למסקנה הבאה בסוף חייו:

"האויב" הכי גדול שלי, זה שתמיד עיכב אותי וגרם לי לכל הבלאגן והקשיים היה לא אחר מאשר "אני" בעצמי.

"האויבים" האחרים בדמות אדם זה או אחר, היו קטנים וזניחים לעומת המקלות שאני שמתי לעצמי ברגליים בדרך להתקדמות שלי.

כדי להצליח, עליך להיות מוכן לגבור על עצמך "הקטן" בדרך, זה שתופס עליך טרמפ ומנסה לרושש אותך מכל מה שאתה מסוגל להגיע אליו רק אם תתמקד ותתמיד למרות הכל, פשוט תמשיך עד שתגיע.

כשאתה נכנע בדרך להצלחה שלך, אתה נכנע ל"אני" השלילי שלך, זה שמשאיר אותך עם הקבוצה של כל שאר הנכנעים, אלה שהתפשרו והחליטו פשוט לסחוב את רגליהם ולהעביר את הזמן שנשאר להם כאן על פני כדור הארץ מבלי להגשים את עצמם ואת חלומותיהם, מבלי ליהנות אפילו מחגיגת החיים.

וזאת קבוצה לא קטנה של אנשים, והמכנה המשותף שלהם הוא שלכל אחד מהם היו חלומות ושאיפות, אך כל חברי הקבוצה הזאת נכנעו בסוף לעצמם, הם לא החזיקו מעמד עוד קצת…עוד קצת…למרות שזה קשה, וזה אכן לא קל בכלל!

אבל בסוף זה שווה את הכל…

זה שווה את המאמץ מפני שהפרס הגדול טמון בך, ביכולת שלך לעשות את מה שאתה מצפה מעצמך.

ואני יודע שאתה יודע שאתה מסוגל, אחרת לא היית קורא את המאמר הזה.

אינני יודע באיזה שלב אתה נמצא על סקאלת ההצלחה שלך, אך המסר שלי היום הוא זה:

עוד קצת…רק עוד טיפה ואתה מגיע לשם…

אתה יותר קרוב ממה שאתה חושב!

אלכס זיו



מוצרים של אלכס זיו