אין ספק שהדרך ליצירת מציאות עוברת קודם כל דרך האמונה.
כשמדובר במשהו קטן או רגיל, אין לנו בעיה להאמין שזה יכול לקרות עבורינו, אך כשמדובר במשהו שיוצר קונפליקט עם ההיגיון שלנו, כאן מתחילה הבעיה.
במצב כזה, יחד עם האמונה שלנו באפשרות האחת שזה יקרה, נמצאת לה במקביל אפשרות נגדית שאומרת שזה לא יקרה או לא יכול לקרות.
כדי שהאמונה שלנו תהיה אמונה אפקטיבית, עלינו לוותר על האפשרות השנייה, זאת שאומרת שזה לא יקרה.
אם נדמיין את זה לרגע בצורה ויזואלית אז אם יש לנו עיגול של 360 מעלות שבו כל מעלה היא אפשרות אמונה מסוימת, עלינו לחתוך את שאר האפשרויות ולהישאר עם מעלה אחת בלבד מתוך העיגול, רק קו אחד, חץ אחד שמורה לאפשרות מסוימת, וזאת האפשרות היחידה שקיימת מבחינתנו.
כשאנשים נמצאים במצב של סכנה, אוטומטית מערכת ההישרדות שלהם חותכת את כל שאר האפשרויות, והאפשרות היחידה שהם מאמינים בה ופועלים בנחישות כדי לבצע אותה היא להצליח ולצאת מזה בשלום.
אין בכלל אופציה אחרת…כשמדובר בחיים שלנו.
אך במצבים שהם פחות דחופים ודרמטיים אנחנו נוטים להתפשר על האמונה שלנו ויש לנו בדרך כלל שתי אפשרויות לפחות.
אפשרות אחת היא שאנחנו מאמינים שזה יכול להתגשם עבורינו, ואפשרות שניה שייתכן וזה לא יתגשם.
ולמרות שאנחנו מנסים בעזרת כח הרצון להתעלם מהאפשרות שזה לא יצליח, היא עדיין אופציה קיימת.
מצב שכזה הוא לא מצב של אמונה אפקטיבית…כפי שאמרתי אמונה אפקטיבית מתקיימת כשכל 359 האפשרויות האחרות של מעלות העיגול נחתכות, ורק אחת נשארת קיימת עבורינו.
ברגע שקיימות שתי אפשרויות, ומצד אחד אנחנו רוצים מאוד להאמין באפשרות שזה יצליח, אך אנחנו מודעים לכך שזה יכול גם לא להצליח…זה נקרא מצב של תקווה…לא של אמונה.
לרוב מה שאנשים מגדירים כאמונה, זאת רק תקווה…שזה אומר 50% כן ו 50% לא…וכפי שאנחנו יודעים, פלוס ומינוס של אותו מספר, מנטרלים את התוצאה לאפס.
לפני שאסביר את טריק האמונה, אני רוצה לציין שניטרול הוא הצעד הראשון של טריק האמונה.
אנחנו משתמשים בניטרול האמונה בצורה מכוונת וחכמה.
צורה לא חכמה היא לרצות משהו, ולנסות להאמין בכח שזה יתגשם, אך בו זמנית ברקע להחזיק באמונה סותרת שאומרת שזה לא יקרה.
צורה חכמה של ניטרול האמונה הוא השלב הראשון וההכרחי בביצוע טריק האמונה שלנו.
הסיבה שעלינו לנטרל לפני שאנחנו ניגשים להאמין היא זאת:
מה בעצם מחזיק אותנו צמודים גם לאפשרות השנייה, זאת שאומרת שאולי זה לא יתגשם?
פחד.
אנחנו מאוד רוצים להשיג משהו, ואנחנו משתדלים להאמין חזק שנשיג אותו, אך הפחד שאולי לא נקבל את זה…הוא הדבק שמדביק אותנו לתוצאה ההפוכה. הוא זה שיוצר שתי אפשרויות, ומוריד אותנו באופן אוטומטי ממצב של אמונה שהיא אחד הכוחות העוצמתיים ביותר ביקום, לרמה נמוכה יותר של אמונה, שהיא מצב של תקווה…אנחנו מקווים שזה יקרה…שזה אומר שאנחנו רוצים שזה יקרה אך מפחדים שזה לא יקרה.
כדי לנטרל את הדבק הזה…את ההיצמדות שלנו לפחד שזה לא יקרה, וכדי לעלות בקלות בחזרה ממצב של תקווה למצב של אמונה אנחנו עושים את הדבר הבא:
לפני שאנחנו ניגשים להאמין במשהו, אנחנו מנקים ומנטרלים את השטח הרוחני.
אנחנו שואלים את עצמינו…
האם נוכל להמשיך כרגיל בחיינו גם אם לא נקבל את מה שאנחנו רוצים?
והתשובה כאן היא תמיד כן.
החיים ממשיכים…ויש המון אפשרויות והמון דלתות חדשות שיכולות להיפתח בכל רגע.
אנחנו חייבים בשלב הראשון לדמיין בקצרה את החיים שלנו ממשיכים כרגיל גם ללא ההגשמה הזאת.
לתת הצצה מהירה לכך שהחיים ימשיכו כרגיל…
הסיבה שאנחנו עושים זאת היא כדי להשתחרר מהפחד והלחץ של התלות בהגשמה הזאת.
יש לנו מנגנון לא מודע שתמיד ידאג לשים משהו שמוגדר כפחד או דאגה ברקע של המחשבות שלנו.
ולכן אם אנחנו מאמינים אך חוששים שזה לא יקרה…האפשרות שזה לא יקרה תידבק למחשבות שלנו ולא תעזוב אותנו, וזה מוריד אותנו ממצב של אמונה למצב של תקווה.
ממצב של תקווה קשה מאוד להגשים מכיוון שאנרגיה שלנו מפוצלת לשניים.
כדי שנגשים משהו האנרגיה שלנו חייבת להיות מאוחדת על אפשרות אחת בלבד.
זה כמו הפתגם המפורסם שאומר: "אם אתה רוצה לכבוש את האי, עליך לשרוף את הסירות שהביאו אותך לאי."
אין אפשרות אחרת…אין דרך לסגת לאחור…אנחנו הולכים לכבוש את האי וזאת האפשרות היחידה שקיימת.
אז בשלב הראשון אנחנו מנטרלים את הפחד על ידי כך שאנחנו קופצים קדימה להצצה קצרה בדמיון לאפשרות שזה לא קרה כפי שרצינו…ואנחנו רואים שהכל בעצם בסדר…אנחנו יכולים להמשיך כרגיל גם ללא ההגשמה.
ברגע שכיבינו את מנגנון התרעת הפחד המובנה שלנו…אפשר לעבור הלאה לטריק האמונה.
ודרך אגב, בכל שלב שבו הפחד חוזר, ואנחנו יורדים ממצב של אמונה למצב של תקווה, אנחנו יכולים שוב לתת לתת-המודע הצצה מהירה בדמיון ולהראות לו שוב שהכל יהיה בסדר גם אם לא נקבל את זה…וכך לנטרל מחדש את מנגנון ההתרעה הזה.
לאחר שניטרלנו את הפחד, עלינו לאחד את האנרגיה שלנו על האמונה שזה כן יקרה.
וכאן נכנס לתמונה טריק האמונה.
טריק האמונה הוא כזה:
אנחנו חושבים על הדבר הכי גדול שהצלחנו להגשים איי פעם…משהו פלאי שקרה לנו שאפילו מנוגד להיגיון…
משהו שגרם לנו להרגיש שהכל אפשרי…משהו שגרם לנו להרגיש שהעולם הזה מוזר ואכן ניסים מתרחשים…
אם יש לכם כמה מקרים שכאלה, זה מעולה, אתם יכולים לדרג אותם אותם מ 1 עד 3 והלאה…מהמקרה הכי מופלא ומטה.
כשאנחנו עושים את הטריק הזה…אנחנו נכנסים למודעות אחרת…לתדר אחר…אנחנו נכנסים לתדר של ניסים, למצב שבו אנחנו נזכרים מחדש שהכל אפשרי…
וממצב כזה, האמונה שלנו הופכת למוחלטת.
כשאנחנו מנסים להאמין באופן רגיל מבלי "לעשות חימום" ולהיכנס ישר למצב התודעתי המיוחד של הטריק הזה…זה קשה יותר להגיע לאמונה.
אך כשאנחנו נזכרים ומשחזרים את הדברים המופלאים שקרו לנו, לפתע אנחנו מקבלים תחושת וודאות שזה אכן אפשרי, אנחנו מתעוררים ממצב השינה של האפשרויות המוגבלות ונכנסים למצב הער של האפשרויות האינסופיות.
אנחנו נכנסים לתודעה של ניסים ונפלאות, וממצב תודעה שכזה קל להגשים.
זה הטריק של האמונה.
אלכס זיו
תפריט נושאים לבחירה:
מוצר אונליין, רוכשים והוא זמין באזור האישי שלך.
מוצר אונליין, רוכשים והוא זמין באזור האישי שלך.
מוצר אונליין, רוכשים והוא זמין באזור האישי שלך.
מוצר אונליין, רוכשים והוא זמין באזור האישי שלך.
מוצר אונליין, רוכשים והוא זמין באזור האישי שלך.
מוצר אונליין, רוכשים והוא זמין באזור האישי שלך.