"הכוח היחיד שיש למחשבה הוא הכוח שהתודעה נותנת לה באמצעות הזדהות מלאה איתה. ברגע שאין לנו הזדהות עם מחשבה, הכוח שלה מתרוקן…"
כוח המחשבה
מחשבה היא תודעה בתנועה. ללא מחשבה אין תנועה בתודעה, אין תחושת שינוי, אין תחושת זמן.
המחשבה באה אלינו בצורה אוטומטית בלתי פוסקת, בגלים, כשתוכן המחשבה משתנה כל הזמן.
התוכן המחשבתי מושפע מגורמים כמו זיכרונות, דמיון, אסוציאציות, אובייקטים שנמצאים בסביבה שלנו ואינטראקציה עם אנשים, ומצד שני אנחנו יכולים לבחור את תוכן המחשבות שלנו ולחשוב באופן פעיל ובכך ליצור תנועה תודעתית שתזרים אנרגיה לכיוונים ולתוצאות שאנחנו רוצים להשיג ולחוות.
איזה כוח יש למחשבה?
הכוח היחיד שיש למחשבה הוא הכוח שהתודעה שלנו נותנת לה באמצעות הזדהות מלאה עם התוכן שלה. ברגע שאין לנו הזדהות עם מחשבה, אין למחשבה כוח, היא רק אפשרות, היא רק ענן חולף בשמי התודעה.
התודעה שלנו (המודעות), היא מקור היצירה שלנו, מפני שהתודעה שלנו מחוברת לתודעה האלוהית שיוצרת את כל הדברים בעולם.
כדי שתודעה תיצור, היא צריכה "להירדם", לשכוח את עצמה לתוך החלום של המחשבה.
החלום של המחשבה, הוא התוכן שלה, הסיפור שהיא מכילה.
אתם מכירים את זה שאתם נכנסים למקום מסוים ורואים מישהו או מישהי שבוכים מסרט מרגש…הם מזוהים לגמרי עם הסצנה…וזה משפיע עליהם עד כדי כך שדמעות מתחילות לרדת…וזה סך הכל סרט שמוקרן על מסך שמחולק לפיקסלים ולאותות חשמליים…אז מה הסיפור?
הסיפור הוא שהם "נרדמו" לתוך התוכן של הסרט והזדהו עם הסיפור. הם שכחו שהם צופים באשליה, בשחקנים שמשחקים תפקיד, ובסרט שמוקרן באופן חשמלי על מסך.
ואילו לכם, שנכנסתם באמצע הסרט, ולא הייתם מזוהים עם תוכן הסיפור זה לא עושה כלום. אתם נטרליים.
כך זה בדיוק עם מחשבות…
ברגע שאנחנו מזדהים עם מחשבה, אנחנו נכנסים לתוך הסיפור שלה, לתוך הסרט שלה, וחווים אותו…וכך התודעה שלנו נרדמת לתוך חלום המחשבה הזאת ואנחנו מתנתקים מהאובייקטיביות שהייתה לנו לפני רגע, ונרדמים לתוך הסובייקטיביות של הסיפור.
המחשבות כשלעצמן, הן ניטרליות, ורק כשאנחנו מזדהים איתן, הן מקבלות כוח מהמודעות שלנו.
מודעות היא התכונה של התודעה…זה מה שהיא עושה, היא מודעת, כמו שאור מאיר, התודעה מודעת.
ומה שמקבל את המודעות שלנו בהזדהות מלאה, מקבל אותנו.
אנחנו קודם כל במקור תודעה, ורק אחר כך שכל וגוף שהם "כלי הרכב" של התודעה בעולם הזה.
התודעה קודמת למחשבות…לפני המחשבות שבאות אלינו, יש תודעה ניטרלית שצופה בהן.
כשהתודעה נרדמת לתוך "הסרט", התוכן של המחשבה, נוצרת הזדהות, היצמדות, והמחשבה מקבלת חיים.
לכן חשוב מאוד שנהיה העורכים של תוכן המחשבות שלנו ונבחר את "הסרט" שאנחנו רוצים להיכנס אליו, באופן מודע.
התפקיד של העורך הוא להכניס לסרט את התוכן הרצוי, ולחתוך החוצה תוכן לא רצוי.
מה עושים מבחינה תודעתית עם תוכן לא רצוי?
מה עושים כשבאות מחשבות לא רצויות ועקשניות ואנחנו לא מצליחים לערוך אותן החוצה?
כאן נכנס לתמונה טריק האייקידו למחשבות…
כשאנחנו מתנגדים למחשבה, אנחנו חושבים עליה אפילו יותר, והיא מקבלת כוח.
לכן הטריק הוא להסכים עם המחשבות הלא רצויות בסוג של קריצת עין בינינו לבין עצמינו.
זה בדיוק כמו שעושים בוויכוח עם ילדים קטנים…
הילד אומר "אני גדול!" ומישהו אומר לו…"אתה קטן" והילד ממשיך להתעקש "לא, אני גדול!" והוא יכול להמשיך להתעקש ככה כל היום…אז מה עושים? אומרים: "נכון, אתה גדול." וזהו…כל התנגדות שהייתה נגמרה ברגע שהסכמנו איתו.
ואנחנו לא באמת הסכמנו איתו, פשוט ידענו שאם לא נסכים איתו הוא יגמור לנו את האנרגיה בוויכוח הזה…יש לילדים המון אנרגיה לוויכוחים מהסוג הזה.
אז בגלל שמדובר בילד שעדיין קטן, ואין לנו בעצם עם מי להתווכח או לשכנע כאן, אנחנו קורצים לעצמינו עין בהומור ואהבה ומסכימים איתו…ובכך ההתנגדות שלו נעלמת ואנחנו שוב חברים : )
וכך זה בדיוק עם התנגדויות מחשבתיות…
ככל שאנחנו מתנגדים למחשבה, היא ממשיכה להתקיים.
זהו משחק פנימי תודעתי, והאנרגיה היחידה שנמצאת היא זאת של התודעה.
כשאנחנו מתווכחים בתודעה שלנו עם מחשבות לא רצויות, זה כמו קבוצת כדורגל שחלק מהשחקנים שלה התבלבלו והם מנסים להבקיע לעצמם שער וחלק אחר מהקבוצה מנסה להדוף אותם…זה לא הולך לשום מקום בצורה הזאת…כך לא משחקים את המשחק, וכך לא משחקים גם את המשחק של החיים.
המחשבות הלא רצויות שעולות מתוך התודעה שלנו, הן לא היריב שלנו, האנרגיה שלהן היא האנרגיה שלנו, אנחנו מאותה הקבוצה, לכן במקום להתנגד למחשבות הלא רצויות, עלינו להחזיר את האנרגיה שלהן הביתה ולפעול יחד בהרמוניה כתודעה אחת מנצחת.
והפתרון הוא פשוט ביותר…כשמבינים את המנגנון הזה, שאנחנו מתווכחים עם אשליה…אנחנו מסכימים בקריצת עין עם המחשבה ואומרים לה: "נכון, את צודקת…" וממתינים…ולפתע אנחנו מבחינים שהיא נעלמת…מפני שמשכנו ממנה חזרה את הכוח שלה, את הקיום שלה, בכך שלא התנגדנו אליה.
ובחוסר ההתנגדות שלנו, הכוח שהמחשבה הזאת קיבלה מאיתנו חוזר אלינו הביתה.
אז לסיכום,
המחשבה היא תנועה, התנועה הזאת עולה מהתודעה והיא נחוצה ליצירה.
ניתן לנתב את התנועה התודעתית שנקראת "מחשבה" למקומות שאנחנו רוצים שהיא תגיע אליהם.
אנחנו עושים זאת, כדי ליצור מציאות.
כשהתודעה שלנו מזדהה עם מחשבות, הן מקבלות חיים, ומתחילות להתגשם בכל מיני אופנים. החל מהשפעה על הרגשות שלנו ועד להשפעה על המציאות האובייקטיבית "החיצונית" שלנו.
(הערה: אין שום דבר חיצוני בעולם, הכל מתנהל בתוך התודעה עצמה)
תודעה (מודעות) שמזוהה לגמרי עם תוכן של מחשבה, נרדמת לתוך הסיפור, לתוך "הסרט" שלה ומחייה אותו.
כך דברים נוצרים בעולם, דרך תודעה שנותנת חיים למחשבות של עצמה כשהיא מזדהה איתן לחלוטין ו"נרדמת" לתוכן.
אנחנו כבעלי תודעה, או יותר נכון כתודעות בעלות גוף…יוצרים את המציאות שלנו כשאנחנו מזדהים עם התוכן של המחשבות שלנו ו"נרדמים" (שוכחים את עצמינו) לתוך הסיפור / הסרט / החלום המחשבתי שלהן ומאמינים שהוא אמיתי.
ברגע שזה קורה, דברים מתחילים לנוע לכיוון הגשמה באופן אוטומטי, ואנחנו מובלים בצורה לא מודעת להשלמת ההגשמה.
יש לנו את היכולת להיות העורכים של התוכן המחשבתי שלנו, ולערוך החוצה מחשבות שלא מתאימות למה שאנחנו רוצים לחוות, ומצד שני לבחור במחשבות שאנחנו כן רוצים לחוות.
מה עושים עם מחשבות לא רצויות?
לא מתנגדים להן…לא מתווכחים עם מחשבות לא רצויות…פשוט מרוקנים אותן מהאנרגיה שנתנו להן על ידי חוסר התנגדות והסכמה "בקריצת עין" עם הצד שלהן כדי לשחרר את האנרגיה התקועה ולהחזיר אותה הביתה אלינו.
עלינו לזכור שהתודעה קודמת לכל, המודעות שלנו קבועה, נצחית, והיא מקור הכוח האמיתי של הכל.
לתודעה יש שני מצבים, תנועה ומנוחה, צליל ושקט.
התנועה של התודעה מתרחשת בתוך עצמה, התנועה עולה מתוך המנוחה, הצליל עולה מתוך השקט.
לתנועה הזאת אנחנו קוראים "מחשבה".
כשהמודעות שלנו מזדהה עם מחשבה מסוימת, נוצר כוח מחשבתי, מתחילה יצירה, וזהו כוחה של המחשבה.
אלכס זיו
תפריט נושאים לבחירה:
מוצר אונליין, רוכשים והוא זמין באזור האישי שלך.
מוצר אונליין, רוכשים והוא זמין באזור האישי שלך.
מוצר אונליין, רוכשים והוא זמין באזור האישי שלך.
מוצר אונליין, רוכשים והוא זמין באזור האישי שלך.
מוצר אונליין, רוכשים והוא זמין באזור האישי שלך.
מוצר אונליין, רוכשים והוא זמין באזור האישי שלך.