טוב לי בכל מקום

זה לא המקום, זה אתה.

אנחנו מחליטים מבעוד מועד, באופן לא מודע אם מקום מסוים טוב עבורינו או לא, והמקום באופן מדויק, מתאים את עצמו לדעה שלנו לגביו.

יש אנשים שטוב להם במקום אחד, ואנשים אחרים ממש לא טוב להם בדיוק באותו המקום.

זה לא המקום, זה אנחנו. זאת הגישה שלנו, זה הסיפור שאנחנו מספרים לעצמינו לגבי המקום.

מי שטוב לו בתוך עצמו, כל מקום הופך למקום טוב עבורו.

מי שלא טוב לו, תהיה הסיבה אשר תהיה, כל מקום הופך למקום לא טוב עבורו.

וזה מתחיל כמובן מהמיינד…

המיינד באופן כללי עובד על פי ״עקרון הבעיות״. או אם תרצו אפשר לקרוא לזה עקרון ״הדשא שם ירוק יותר…״ או בגרסה המודרנית ״הדולרים שם ירוקים יותר…״ אך הבעיה עצמה תמיד היתה ״המיינד״ שיוצר בעיות.

המיינד הוא מנגנון שיוצר עבורינו בעיות, ואז רוכב עלינו כמו על חמור (או סוס אם אנחנו רצים מהר) כדי לפתור את הבעיות שהוא יצר עבורינו.

הוא כל הזמן מאיר עם פנס על משהו שלא עובד כמו שצריך בחיינו, ועם אותו הפנס מאיר על הפתרון שנמצא ״שם״.

המנגנון שלו פשוט…הבעיה תמיד נמצאת ״כאן״, והפתרון תמיד נמצא ״שם״.

כשאין מודעות לכך שהמיינד יוצר את הבעיות, החמורים והסוסים ממשיכים לרוץ…

אנשים במשך כל החיים פותרים בעיות, במקום לחיות, וליהנות ממה שכן עובד בחייהם.

זה לא אומר שאין אתגרים בחיים, כמובן שיש, כי אנחנו כל הזמן משתנים, והאתגרים האלה מסונכרנים איתנו ועם השינויים שאנחנו עוברים.

אך יש הבדל עצום בין להגיב לאתגרי החיים הדינאמיים האלה, לבין להיות החמור של המיינד.

המיינד אף פעם לא נח. אפילו כשאנחנו שוכבים על כיסא נוח בחוף הים או בבריכה בחופשה…המיינד ממשיך לעבוד…המיינד ממשיך לייצר לנו עשבים במדשאות שלנו, ולהראות לנו מדשאות ירוקות יותר במקומות אחרים.

כדי שנתחיל לרוץ…כי המיינד חייב תעסוקה, חייב בעיקר בעיות, כדי להמשיך להתקיים. בלעדיהן, הוא פשוט מתפוגג.

כל מי שנמצא בתוך הרגע, רגוע בתוך הרגע, כל מי שטוב לו עם עצמו, בכל מקום, מכיר את הרגשת ההקלה הזאת ברגע שהמיינד יורד לך מהגב, ואתה מפסיק להיות ״חמור״.

זאת הרגשה פשוט נפלאה…איזו הקלה!

אז מי שאוהב לחפש מדשאות ירוקות יותר על בסיס יומי, או שבועי או חודשי…מי שכל הזמן מרגיש שהוא אינו נמצא במקום שלו…וש״שם״ יותר טוב מכאן בהתמדה…שיבדוק האם המיינד שלו רוכב לו על הגב, ואם כן, אז שיפסיק להיות חמור.

זה לא המקום, זה אתה.

וכשמבינים את זה, כל מקום יכול להפוך למקום טוב.

טוב לי בכל מקום, כשטוב לי בתוכי.

טוב לי בכל מקום, כי אני מבין שאני אחראי לטוב שלי, בכל מקום.

ולפני שאני בוחר לזוז מהמקום, אני קודם כל מנסה לזוז בתוך עצמי, כדי לבדוק את התאוריה הזאת.

כדי לבדוק, מה קורה למקום, כשאני מתחיל לחשוב שהמקום הזה דווקא טוב, ואני מתחיל לראות ולחוות יותר ויותר צדדים חיוביים שלו.

והאמת היא שמומלץ לא לזוז מהמקום לפני שזזנו בתוך עצמינו, והפכנו את המקום הנוכחי למקום טוב.

ואם בא לנו לזוז למקום אחר, לא נעשה את זה כי המקום הנוכחי לא טוב…נעשה את זה כי אנחנו אוהבים אפשרויות…אוהבים להשאיר את האפשרויות פתוחות…ואנחנו זזים בידיעה שכל מקום טוב עבורינו, אפילו המקום הנוכחי.

ואם אני אחזור על העיקרון החשוב להגשמה מהמאמר הקודם שלי שכח מזה וזה יקרה אז אם אתה מעוניין להגשים מעבר למקום אחר, תהיה מוכן לקבל את האפשרות שגם אם זה לא יקרה, וגם אם תישאר במקום הנוכחי, החיים שלך יהיו מדהימים. גם פה כמו שם, גם שם, כמו פה.

וזה הפרדוקס שעובד גם בהגשמות…דווקא כשלא אכפת לך להישאר במקום, מתחילה תנועה זורמת ויותר אפשרויות למקומות חדשים נפתחים.

אם טוב לך במקום שלך, זה בגללך, ולא בגלל המקום.

אתה נמצא בסטייט אוף מיינד נכון, אתה חווה ויוצר את המציאות מתוך גישה נכונה.

וכשטוב לך בתוך עצמך, יהיה לך טוב בכל מקום, יהיה טוב שם…ויהיה טוב אפילו כאן.

כי זה אף פעם לא באמת המקום, זה קודם כל אנחנו.

אנחנו קובעים את האיכות של כל מקום שאנחנו נמצאים בו.

אלכס זיו



מוצרים של אלכס זיו