אני הוא הטריגר לשמחה שלי!

האזינו לזה! (אורך: 8:30)

רוב האנשים רגילים להיות בעמדת ספיגה,

וזה אומר לחכות ולראות מה שמגיע מבחוץ, ולהגיב לזה (לרוב בצורה אוטומטית).

אם משהו טוב מגיע, אז זה ישמח אותם.

אם משהו פחות טוב, אז זה יוריד את רוחם.

זה דומה למצב של שחקן טניס שמחכה לראות לאן היריב ינחית לו את הכדור, והוא בעמדת ספיגה, הוא מצפה לחבטה ועומד דרוך לקראתה.

החבטה שהוא יקבל מהצד השני של המגרש תגרום לו להגיב על פי טבעה של החבטה שהוא יקבל.

וזאת אינה דרך טובה לחיות את החיים, במיוחד למי שמעוניין ליהנות מהם, ולהפיק מהם את המירב והמיטב.

הדרך הטובה יותר היא ליזום בצורה אקטיבית מבפנים, בהרגשה,

את מה שאנחנו רוצים לחוות מבחוץ.

לדוגמא,

יצאת לחופשה, לנופש…

הנופש הזה הוא משהו חיובי שהגיע למגרש שלך, והתגובה היא שמחה והתלהבות.

לפתע החיים הופכים למרעננים, ליפים ומהנים.

מה בסך הכל קרה?

הנופש שהוא טריגר חיצוני, גרם לך להפעיל טריגר פנימי שאומר:

"עכשיו אפשר להיות שמח/ה".

וכל האווירה לפתע השתנתה לשמחה יותר, ומי שיתבונן יראה שהאווירה הזאת נבנית מבפנים החוצה.

הרי כולנו מכירים אנשים שאפילו בנופש מקפידים להסתובב עם פרצוף חמוץ… : )

זה רק אומר שהאווירה במקור נבנית מבפנים החוצה ולא להיפך.

הבחוץ רק עוזר להפעיל את האווירה הפנימית אצל מי שמתנהל כמו רובוט (בצורה לא מודעת).

והפואנטה היא כזאת,

כשהחופשה מסתיימת וצריכים לחזור לשגרה, מי אמר שהמסיבה חייבת להסתיים? מי אמר שהאווירה הטובה והשמחה צריכה להיכנס למחסן לאחסון עד לטריגר החיובי הבא?

כאן בדיוק נכנסת היכולת המופלאה שלנו, המתנה שניתנה לנו והיא ליזום בצורה אקטיבית, מבלי לחכות אפילו רגע אחד, את האווירה שאנחנו רוצים לחוות, ואנחנו בונים אותה מבפנים החוצה.

אנחנו מחליטים באופן פעיל על ההרגשה שאנחנו רוצים להרגיש עכשיו, ומתחילים להרגיש את זה מיד.

וזה לא משנה היכן אנחנו נמצאים, גם אם זאת חופשה או במהלך שגרה יומית, אנחנו יכולים להיכנס לגן העדן הפרטי שלנו על ידי בחירת הדרך שבה אנחנו רוצים להרגיש, וכניסה מנטלית לתוך ההרגשה הזאת.

אושר ושמחה הם עניין של בחירה מודעת.

כן צריך קצת להתאמץ ולהתאמן על כך, כי החברה הרגילה אותנו לעשות בדיוק ההיפך.

הורגלנו לשמור על פרצופים רציניים בשגרה, ורק במסיבות ובחופשות אנחנו יכולים טיפה לחייך ולהרגיש טוב עם עצמינו.

כילדים זאת ההתניה שקיבלנו מהאנשים שסבבו אותנו, והיום זה הפך לסוג של נורמה.

מהפכת השמחה חייבת להתחיל באינדיבידואל, באנו.

וכל אחד מאיתנו ישפיע באופן מקומי על החברים והמשפחה שלו.

הם בהתחלה יתנגדו, ויחשבו שאתם אפילו מגוחכים…הרי למה לחייך כל היום?

"מה קרה, למה הורדת את הפרצוף החמוץ? תחזיר אותו מיד!"

"אתה חייב להיות שונה מכולם, אה! ללכת שמח ומאושר וליהנות מהשהות שלך על פני כדור הארץ…זה ממש לא בסדר…תסתכל עלינו ותלמד…החיים קשים וצריך להיות רציני ומודאג כל הזמן…וזה ממש עוזר…" : )

התחילו במהפכה אישית, צאו מהרובוט, התחילו לחייך, אפילו מבפנים…ב"שושו"…שאף אחד לא ישים לב, לפחות בהתחלה כשאתם מתאמנים…עד שזה יהפוך לטבע הראשון שלכם ואז הקולות והדעות שבחוץ לא יצליחו להשפיע עליכם.

בחרו בהרגשה הכי טובה, הכי מבורכת, הכי שמחה שיכולה להיות ולבשו אותה מבפנים.

הרגישו כיצד ההרגשה הזאת שוטפת אתכם מבפנים והעולם נהיה בדיוק כפי שאתם רוצים אותו.

אתם מתחילים להביט על הכל בהתלהבות של ילד, עם שמחת חיים…

וזה ממש פשוט נסו את זה עכשיו…

התחילו לזייף את ההרגשה הכי טובה שאתם רוצים להרגיש, ותראו כיצד הזיוף הזה הופך לאמת.

אתם מתחילים להרגיש טוב יותר, להיות שמחים יותר, העולם נהיה לפתע מקום לגמרי שונה, ממש גן עדן עלי אדמות.

והכל מגיע מתוככם.

ואם זה נשמע לכם מוזר לזייף ככה הרגשה טובה, התבוננו היטב ותגלו שאנשים נוהגים לזייף בכל יום בדיוק את ההיפך.

למה? כי זאת הנורמה, כי זה מה שהחברה מצפה מהם.

וזה מצחיק…

אם בן אדם ילך ברחוב, יחייך, ישיר ואפילו ייתן איזה ריקוד קטן…

במקרה הטוב יצחקו עליו ויחשבו שהוא קצת משוגע ובמקרה הגרוע יבדקו אם הוא שפוי.

אך אנשים שמסתובבים עם פרצופים חמוצים, נפולים ומלאי דאגות, זה בסדר גמור…זהו הנוף שהורגלנו אליו.

אף אחד אינו מוטרד ממישהו שהולך ברחוב עם פרצוף כועס, מאוכזב, או עצוב…

אנשים מתחילים להיות מוטרדים כשמישהו מסתובב עם חיוך רחב ומפזם לו בהנאה.

יש מקומות מוסכמים מראש על ידי החברה שבהם מותר לחייך, לרקוד ולשיר…בשביל זה המציאו מועדונים, ימי הולדת, מסיבות וחופשות.

במקומות הללו, זה בסדר להרגיש טוב ולהראות את זה.

במקומות ציבוריים רגילים, חל איסור מוחלט להרגיש סבבה עם עצמך ולהראות לכולם שאתה נהנה וחושב שהעולם יפה.

שמור את התחושה הזאת רק למקומות שבהם מותר להביע רגשות חיוביים.

אתם שמים לב לאבסורד?

וכל דור נופל מחדש לתוך השטות הזאת…

בגלל זה אני אומר שבהתחלה זה דורש אימון.

זה דורש אימון כדי לשמוח כך סתם, כדי להרגיש הכי טוב שאתם יכולים בכל רגע ורגע לפי בחירה.

וללא קשר לטריגר מסוים שאמור לשמח אתכם, אתם הופכים להיות לטריגר של עצמכם.

כל אחד מאיתנו יכול לבחור את ההרגשה שלו בכל רגע נתון, ולמעשה זה מה שאנחנו עושים באופן לא מודע כל הזמן.

מי שמשועמם או אומלל באופן קבוע, פשוט התרגל לבחור את ההרגשה הזאת מבלי לשים לב לכך שזה הוא שבוחר את זה שוב ושוב.

הבשורה הטובה היא שזה ניתן לשינוי, שאפשר לבחור כיצד אנחנו רוצים להרגיש בכל רגע נתון ולהתחיל להרגיש כך.

אל תתפשרו!

אל תבחרו באמצע הדרך, בחרו בטוב ביותר שאתם יכולים להרגיש בכל רגע נתון.

זה מוזר שאנשים לא יתפשרו על איכות הבגדים שהם קונים, או על כל מוצר אחר, אך על האיכות הכי חשובה, שהיא ההרגשה שלנו שקובעת את איכות חוויית החיים שלנו, הם מתפשרים שוב ושוב בקלות.

אם קטלוג ״סוגי ההרגשה היומית שלכם״ היה מיוצג בצורה של בגדים על סטנד עגול מסתובב כזה (כמו בחנויות), האם הייתם בוחרים בבגד הכי מכוער או בבגד היפה ביותר והאיכותי ביותר?

ובכל יום אנחנו עומדים בפני הבחירה הזאת.

משום מה, האוטומט שהורגלנו אליו נוטה לבחור בבגד הכי מכוער, ואנחנו לובשים אותו ללא התנגדות.

הגיע הזמן לעבור למצב של בחירה מודעת.

עלינו להתאמן בכל סיטואציה וסיטואציה לבחור בבגד הכי יפה ואיכותי.

עלינו לבחור בהרגשה הטובה ביותר וללבוש אותה.

וחוק המשיכה ייתן לנו את הבונוס.

על פי ההרגשה שלנו, אנחנו נמשוך לתוך חיינו חוויות ומתנות שתואמות למה שאנחנו משדרים.

הרגשה טובה והנאה מושכים כל מיני דברים שתואמים לה, והחוק הזה עובד מצוין גם להיפך.

הרגשה נחותה, מושכת סיטואציות ודברים שתואמים לאופי ההרגשה הזאת.

אלה הם החוקים, נסו ותיווכחו באמת הזאת.

יש לכל אחד מאיתנו יכולת לבחור, האם להירדם לתוך הנורמה החברתית השגויה, או להתעורר לתוך האפשרות האלוהית שלנו להיות מאושרים מרגע לרגע ולסחוט ולשתות את המיץ של פרי החיים הזה שניתן לנו כמתנה, עד המקסימום.

והפרי הזה הוא קסום, ככל שסוחטים ממנו הוא רק גדל ומתמלא מחדש בעסיסיות.

זכרו שיש לנו יכולת אדירה, לשמח ולהעשיר לעצמנו את החיים מרגע לרגע ויכולת אדירה למרר לעצמנו את החיים מרגע לרגע.

החוק הזה עובד בדיוק אותו הדבר בשני הכיוונים.

ורק אנחנו הם אלה אשר קובעים!

חוק המשיכה אינו יכול לבחור עבורנו.

אנחנו תמיד בוחרים איך להרגיש, והחוק פשוט מציית לבחירה שלנו.

עד עכשיו הורגלנו לבחור באופן לא מודע בקוטביות השלילית, ועכשיו המאמר הזה בא להעיר ולהזכיר שניתן להפוך את הקוטביות לחיובית ולתת לחוק לפעול לטובתנו ולהעשיר ולשמח את חוויית החיים שלנו מרגע לרגע.

חוק המשיכה הוא נטרלי, הבחירה שלנו אם זה באופן מודע או לא, מכוונת את תמונת המציאות שלנו ואת חוויית החיים שלנו.

אל תחכו לטריגר חיצוני שיגרום לכם להיות שמחים, זה פשוט מיותר.

הדבר הכי אינטליגנטי עכשיו שאתם מודעים לכך, הוא לבחור באופן מודע מרגע לרגע כיצד אנחנו רוצים להרגיש, ולהתחיל להרגיש את זה עכשיו…אל תמתינו אפילו רגע אחד נוסף…עשו זאת עכשיו!

והמשיכו עם עוד עכשיו ועוד עכשיו…

יש לנו מספיק "עכשווים" כדי להתאמן עליהם : )

בחרו בטוב ביותר, באיכות ההרגשה הגבוהה ביותר והיכנסו לתוכה שוב ושוב ושוב…בעכשיו החדש שלכם.

וזכרו ש:

מה שבא מבחוץ, מגיע מבפנים.

אלכס זיו



מוצרים של אלכס זיו