מחשבות הן אובייקטים

אני רוצה להציע היום דרך חדשה ונכונה יותר להתייחס למחשבות שלנו.

מחשבות הן אובייקטים.

וזה אומר שכל מחשבה שיש לנו היא כמו חפץ, כמו גוף בפני עצמו שאינו שייך לנו.

כדי להמחיש לי את זה, אני מדמיין את המחשבות שלי כמו קוביות בצורות שונות.

קוביות שנעות במרחב האינסופי הריק והפתוח של התודעה שלי, שהיא מי שאני באמת.

איך אני עושה את זה?

אני מתבונן על מחשבה שיש לי כעת, ועוטף אותה בתוך קוביה שקופה, כך שאני מפריד אותה בצורה ויזואלית ממחשבות אחרות ורואה את הרקע הריק מאחוריהן. הקוביה שקופה כדי שאוכל לראות את התוכן שיש בה…את נושא המחשבה.

למה חשוב לשנות את התפיסה שיש לנו לגבי מחשבות ולקרוא להן אובייקטים, או "אובייקט מחשבתי" ולדמות אותם לקוביות או כל צורה אחרת או גוף אחר של אובייקט?

מכיוון שכך אנחנו לא מזדהים איתן, ויכולים לשלוט במחשבות שלנו ולנווט אותן ולסדר אותן, במקום שהן יעשו את זה לנו.

אסור לנו לשכוח שאנחנו זאת התודעה ולא האובייקטים שלה.

זה כאילו שניסע ברכב שלנו, ונשכח שאנחנו בני אדם שנוסעים ברכב, ונחשוב שאנחנו זה הרכב.

או שנביט בתמונות שעל הקיר בסלון ונחשוב שאנחנו זה התמונות.

אנחנו זה המתבונן הנצחי, זה שמתבונן בכל, אך הוא לא אף אחד מהאובייקטים שהוא מתבונן בהם, הוא זה שיוצר את האובייקטים ומכיל אותם.

הבעיה עם הזדהות, היא בעיקר עם מחשבות שליליות שגורמות לתודעה שלנו להאמין בשקר שלהן…להאמין שאנחנו חלשים, או לא מסוגלים, או שאנחנו פחות ממי שאנחנו באמת.

כשהמתבונן שוכח שהוא מתבונן ומתאחד עם האובייקט שהוא מתבונן עליו, הוא מתחיל לחלום…והרבה פעמים הוא חולם סרטים לא הכי יפים והכי מועילים.

בגלל שאנחנו זה לא האובייקטים שלנו, יש לנו את האפשרות לסדר את האובייקטים בצורה כזאת, שנחווה את המציאות שלנו בצורה איכותית ומועילה יותר עבורינו ועבור אחרים.

והכל מתחיל מהמשחק הזה של לזהות מי אנחנו ומי אנחנו לא, ולזכור שאנחנו זה המתבונן שמתבונן על הכל, והמתבונן עצמו הוא אף פעם לא אובייקט…הוא הדבר היחידי שאינו יכול להיות אובייקט, מכיוון שאנחנו לא יכולים להתבונן בו.

כל מה שניתן להתבונן עליו הוא אובייקט, זה שלא ניתן להתבונן עליו הוא לא אובייקט.

לכן התודעה לא יכולה להיות אובייקט. אנחנו לא יכולים לצפות בתודעה, המקסימום שאנחנו יכולים לעשות, זה להתאחד איתה ולראות את שאר האובייקטים דרך ״העיניים״ שלה.

ברמה הפרקטית ביותר, אני מציע לשנות את ההגדרה במילון האישי שלנו ולקרוא מעכשיו למחשבות ״אובייקטים״ או ״אובייקטים מחשבתיים״ ולראות אותם כאלה בדמיון.

כשאנחנו מסוגלים לעשות את זה, קל מאוד לשלוט במחשבות שלנו ולעשות בהן סדר.

זה ממש כמו לסדר קוביות של משחק ילדים, אנחנו יכולים ליצור מהקוביות הללו כל מה שנרצה, אם נסדר אותן איך שנרצה.

וזאת דוגמה מעולה…

כשאנחנו משחקים עם הילדים בקוביות ובונים מגדלים…אנחנו זוכרים שהקוביות הן רק אובייקטים, ושאפשר להפריד ביניהם, לחבר אותם, ולסדר אותם איך שנרצה, כדי לקבל את מה שאנחנו רוצים ליצור.

אנחנו לא שוכחים אפילו לרגע אחד שמדובר באובייקטים.

מבחינת מחשבות שרצות לנו בתוך התודעה…המצב הוא שונה…אנחנו פשוט נרדמים לתוך הקוביות הללו ונותנים להן לנהל אותנו, נותנים להן לסדר לנו את החיים, נותנים להן לבנות אותנו.

זה מה שיש לי להציע לכם היום…אלה היו כמה ״אובייקטים מחשבתיים״ שרצו לי בתודעה ורציתי מאוד לשתף אתכם אותם.

קחו אותם, ובנו איתם מה שתרצו…

עכשיו הם האובייקטים שלכם.

אלכס זיו



מוצרים של אלכס זיו