לבטוח זה כח

"החיים" למדו אותנו לא לבטוח, נכון?

כמה סיפורים שמענו על אנשים שעבדו עליהם, על נוכלים, על שקרנים, על תאווי בצע?

נראה שהעולם מלא בכאלה, ורק אנחנו אנשים ישרים והגונים.

אני בטוח שאתה מסכים איתי שאתה בנאדם הגון, אך ודאי שמעת על מלא אנשים שאינם הגונים ואולי אפילו יצא לך להיתקל באחד או שניים שכאלה…נכון?

זה מאוד מעניין…

במקביל אליך עכשיו, כמה אלפי אנשים קוראים בו זמנית את אותו המאמר, ואני בטוח שרוב האנשים שקוראים עכשיו את המאמר יודעים שהם ישרים ואמינים בדיוק כמוך, ומעט מאוד (אם בכלל) יגידו על עצמם שהם נוכלים או לא ישרים.

אז כבר אתה יכול להירגע ולדעת שאינך צועד לבד "בכביש הסרגל של החיים".

יש עוד כמה אלפי אנשים שמאמינים עכשיו יחד איתך שהם אנשים ישרים ביותר וכמובן גם נחמדים.

ואני מבטיח לך שאם היו קוראים עכשיו את המאמר הזה מאות אלפי אנשים במקביל, גם אז האחוזים היו דומים.

זה מביא אותי למסקנה פשוטה שיש הרבה מאוד אנשים ישרים ומעט מאוד (יחסית לרוב) אנשים לא ישרים.

אחחח…כבר אפשר להוציא איזו אנחת רווחה ולהירגע מהמתח התמידי הזה של לחשוד בכולם כל הזמן.

וזהו המצב שאנחנו חיים בו באופן שגרתי, לא?

בכל אינטראקציה שאנחנו עושים עם מישהו, אם זה בתחום האישי, החברתי או העסקי, אנחנו קודם כל עושים "כבדהו וחשדהו"…ורוב הזמן ה"חשדהו" הרבה יותר דומיננטי מה"כבדהו".

דרך אגב, איך אפשר גם לכבד מישהו וגם לחשוד בו באותו הזמן? האם החשדנות היא לא חוסר כבוד כלפיו?

ולמה הגענו למצב שכזה כחברה וכיחידים?

מתוך פחד.

הפחד הבסיסי הוא פחד חייתי ששרידיו עדיין קיימים בנו.

הפחד שמישהו "אורב" לך שם ואתה חייב להילחם על חייך…

אתה חייב לתהות על קנקנה של "החיה" האחרת לפני שאתה מרשה לה להתקרב אליך.

וכמובן שמיעוט הנוכלים שכן קיים מכיר את הפסיכולוגיה הזאת, אז הטריק שלהם הוא לגרום לך לבטוח בהם ואז לעקוץ אותך…אתם מכירים את זה כשחתול מנסה לתפוס ציפור, הוא משחק אותה כאילו שהוא מתעסק בענייניו ולא אכפת לו בכלל שהציפור בסביבה, הוא פשוט נח לו בכיף שלו ונהנה מהבריזה…וכמובן שזאת אסטרטגיה להטעות את הציפור החביבה.

אז בוודאי שיש כמה נשמות לא מפותחות שעוסקות ב"עקיצות" מפני שהן לא קיבלו מספיק אהבה והדרכה וסביבה מתאימה לגדול כשהם היו קטנים וגם הם נמצאים במצב של הישרדות. הם מרגישים שכדי שהם יחיו, הם חייבים לטרוף או להיטרף…בדיוק כמו בטבע.

זהו שלב נמוך בהתפתחות ואני בטוח שזה לא המקרה של קוראיי המפותחים והנאורים.

אז קודם כל, כהקדמה, אני שמח לבשר שהרוב הגדול של האנשים, הם אנשים טובים בדיוק כמוך.

היום אני רוצה לספר על אסטרטגיה קצת שונה שאני משתמש בה והיא:

אני בוחר לבטוח באנשים!

רגע, רגע…לא להתנפל עליי כולם ביחד…כן אני מודע לכל "הרע" שיש בעולם…גם אני נהגתי לצפות מידי יום בחדשות (האמת שצריך לשנות לחדשות את השם…למשהו כמו "הדברים הכי רעים שקרו היום בארץ ובעולם שמובאים אליך כחבילה, בבת אחת היישר למודעות שלך!…ורק אל תשכח לנקות את הלכלוך היומי שהם השאירו לך בתודעה).

למה האסטרטגיה שלי היא דווקא לבטוח?

  1. מפני שאני מתרגל חיבור לאינטואיציה שלי:

אני יודע שהאינטואיציה שלי (ושלך) מחוברת לאלוהים (היקום, האינסוף, התבונה האינסופית ומה שתרצה לקרוא לזה) ואני יודע בוודאות שאלוהים לא יכול לטעות, ולכן אם אני מקשיב לקול של האינטואיציה שלי ובוטח בה, גם אם על פניו אני "אוכל אותה" בדרך (עובדים עליי, מוכרים לי ביוקר)…זה לא מזיז לי, מפני שאני יודע שקצת בהמשך הדרך אני אבין שזה קרה לטובה וזאת הייתה הדרך הנכונה ביותר עבורי ללמוד ולהתקדם ולהעמיק את החיבור הרוחני שלי לאלוהים. בדרך להצלחה יש כמה שיעורים שחייבים לעבור (ולא כולם נעימים) אך הם משתלמים למי שבוטח באינטואיציה שלו.

הערה: זה שאני סומך על האינטואיציה שלי זה לא אומר שאני מסכים לכל דבר שמציעים לי, להיפך…האינטואיציה שלי היא הבורר שלי, העניין הוא שהרבה פעמים האינטואיציה מנוגדת להיגיון שלי או למה ש"האחרים אומרים", לפעמים דווקא ההצעה הלא הגיונית היא זאת שמושכת את האינטואיציה שלי וגורמת לי לבטוח בה לגמרי.

  1. מפני שלא לבטוח (לחשוד) באופן שגרתי זה בזבוז אנרגיה ענקי!:

אדם שחי בחשדנות ומנהל את חייו מהמקום הזה, הוא אדם שחי מתוך מודל מציאות עגום, ואינו חי במלוא מובן המילה. ממש לא קל לחיות ממקום של חשד תמידי, האנרגיה שלך שיכולה לעזור לך להיות יצירתי יותר, פרודוקטיבי, שמח וחי את הרגע, מומרת למחשבות של ספק וחשדנות וגורמת לך להיכנס ל"בורות המנטליים" של התודעה במקרה הזה אתה מונע מעצמך שלוות נפש והנאה מהזרימה של החיים.

המחיר של לחשוד באופן שיטתי ותמידי הוא מחיר יקר בהרבה יותר מאשר לבטוח ומידי פעם גם "לאכול אותה" פה ושם בקטנה.

הערה: אני מדבר כאן על חשדנות כחלק מאופי, כחלק מההתנהלות היומית שלך כלפי סיטואציות שמופיעות בחייך ולא על מקרים שבהם כן עליך לבדוק בצורה מקצועית וברורה שאתה אכן נכנס לעסקה כשרה, כמו במקרה של קניית דירה לדוגמא. אפשר גם לבצע קנייה גדולה שכזאת ללא חשדנות, והמילה שמחליפה חשדנות היא אחריות. אתה חייב להיות אחראי למעשים שלך, וחלק מהאחריות היא לבדוק היטב שהכול תקין בעסקה, זאת לא חשדנות, זאת אחריות.

ואחריות היא עולם אחר, במקום לבזבז את האנרגיה שלך על חשדנות, אתה מנתב את האנרגיה שלך לאחריות שכוללת בדיקה יסודית של הדברים. בצורה הזאת אתה שומר על האנרגיה שלך. אחריות היא חלק חשוב באסטרטגיה של לבטוח.

הגישה היא כזאת:

"אני מאמין למה שאתה אומר, ובמקביל אני בוחר לגלות אחריות ולבדוק את כל הפרטים החשובים, כדי ששנינו נצא בחיוך מהעסקה." מפני שלעיתים המוכר עצמו אינו מודע לבעיה מסוימת שקיימת, והאחריות שלך יכולה לעזור גם לו להבין במה מדובר.

  1. הפרדוקס – דווקא כשאתה בוטח אתה מוגן יותר

דווקא כשאני בוחר לבטוח, הדברים מסתדרים כך שאם מישהו מנסה לעבוד עלי, מניעיו נחשפים לפני בדרכים שונות ומונעים ממני להיכנס למקומות הללו.

זה כאילו שיש הגנה למי שבוחר לבטוח ודווקא כשאתה חושד בכל דבר שזז אתה לא הכי מוגן – זה הפרדוקס.

ומה אם מישהו הוא שקרן והוא בכוונה מנסה לעבוד עליי?

אז זה העסק שלו ולא שלך.

העסק שלך הוא לשמור על האנרגיה שלך (על היצירתיות ושמחת החיים שלך) וזה אומר לבטוח ולנהוג במידת אחריות.

אל תוריד את רמת ה "לבטוח" שלך רק מפני שמישהו אחר ניסה להונות אותך בעבר ומישהו אחר עלול לנסות לעשות זאת בעתיד, אל תחיה בפחד.

מפני שהנפגע הראשי יהיה אתה.

אתה עלול להתחיל לנהל את חייך כתוצאה ממקרים בודדים אלה כחשדן סדרתי שמפחד מהצל של עצמו.

זה עונש גרוע יותר ממעשה נוכלות ספציפי זה או אחר.

כשאתה בוטח, אתה מקושר לאלוהים ולכן אתה מוגן ויותר חשוב מכך, אתה חי באמת! חופשי מדאגה, עם אחריות וכוח לנתב את חייך בצורה חיובית.

וכשאתה חושד, אתה מנותק, אתה לבדך מול עולם עגום של נוכלות, ואתה צריך לשמור את הגב שלך בכל רגע נתון…איפה החיבור לחיים במקרה שכזה? אפסי לחלוטין.

כשאנחנו חיים מתוך אמונה של חשדנות, אנחנו מכלילים מקרים בודדים שחווינו או ששמענו עליהם כעובדה כללית, כאמת.

ואז אנחנו מביטים על העולם, על החיים דרך עדשת האמונה הזאת, וכך הכל נצבע בחשדנות.

מי שנכווה בעבר בגלל שהוא בטח במישהו, חייב להפריד את המקרה הזה ולהתייחס אליו כמקרה ספציפי ולא כמסקנה כללית לגבי החיים, או לגבי כל האנשים.

אני בטוח שבגדו באמונו של כל אחד מאיתנו לפחות פעם אחת, אך האם זה יהיה נבון להשליך את זה כמסקנה כללית לגבי כל האנשים? ממש לא.

ואם מדברים על כמויות, כמה פעמים דווקא יצאו איתך בסדר, ואפילו יותר מבסדר? אני בטוח שהרבה יותר פעמים.

אל תיתן למקרים בודדים לקלקל את היופי של החיים, וחלק גדול מהיופי הוא להתהלך כשאתה בוטח וחופשי מהכללות שליליות.

כמה טיפים לאיך לחיות מתוך אסטרטגיה של לבטוח:

אתמול הייתי צריך להזמין טכנאי מקררים כדי שיבדוק את המקרר שלי, באופן אוטומטי קפצה לי מתת המודע ההתניה החברתית:

"טכנאי שירות? הו שיט! יש הרבה שרלטנים…"

כאן עמדתי לפני שתי ברירות:

לבטוח או לא לבטוח?

החלטתי לבטוח! ולהתקשר לשם הראשון שיעלה לי באינטואיציה מתוך הרשימה.

לפני שהתקשרתי הצהרתי את הדברים הבאים:

"אני עומד להתקשר לטכנאי המקררים האמין ביותר, הוא יהיה אדם נחמד וטוב לב והוא יגיד לי את תמונת המצב האמיתית כפי שהיא. כל תשלום שאני אשלם לו יהיה שווה את השירות שהוא ייתן לי." ופשוט דמיינתי את זה קורה.

זה בדיוק מה שקרה. קיבלתי אדם נחמד, עם אנרגיה טובה, אמין, שאמר לי בדיוק היכן נמצאת הבעיה ובזכותו הצלחתי להגיע לפתרון בעצמי.

האסטרטגיה שלי היא לבטוח.

זה מקנה לי רוגע שאין לו מחיר. לחשדנות יש מחיר שלא מתאים לי לשלם, מפני שהוא מחיר יקר יותר מכסף.

אם האינטואיציה אומרת לי כן, אני בוטח!

ואם צריך לבדוק כמה דברים טכניים, אני לא אגיע מתוך חשדנות אלא מתוך אחריות.

אני אבדוק את הכל כמו שצריך, אני אקרא את כל האותיות הקטנות, ובמקביל לאורך כל הדרך אני אתן לאדם השני את כל הקרדיט שאני יכול לתת לו כאדם אמין, נחמד שרוצה בטובתי, זאת הגישה שתלווה אותי בזמן שאני אגלה אחריות ואבדוק את הפרטים.

אני רוצה לשתף אתכם באימייל בנושא שקיבלתי אתמול:

"אלכס זיו, שלום רב, מזה זמן שאני מקבל את מאמריך, ובד"כ לא מדלג על קריאה של אף אחד מהם, ואפילו שומר את מרביתם.

אודה על האמת. בתחילה הייתי די סקפטי לגבי תוכנם, תוך מחשבה, "הנה עוד שרלטן שרוצה להרוויח על חשבון הציבור המאמין-התמים", אך ככל שקראתי יותר ויותר וגם שמעתי אותך בהקלטות שונות נשתנתה עמדתי, והיום, אני מחכה למייל הכמעט יומי שלך.

על כך התנצלות ותודה גדולה.

עד עתה לא עשיתי עם זה הרבה, לבד מלקרוא… והחלטתי לשנס מותניים ולנסות יותר מכך.

במייל שקבלתי היום הייתה הצעה לרכוש את תודעת עושר והחלטתי להכניס רגל למים…

עשיתי את הפעולות המבוקשות ואיכשהו הגעתי לפרסום המציע 2 במחיר אחד "תודעת העושר ו-50 טיפים" והלכתי על זה. בצעתי תשלום והורדה, אך הסתבר לי שמה שרכשתי זו גרסה כתובה, כשבעצם תכננתי לרכוש את הגרסה המוקלטת (מאחר ואני הרבה בנסיעות, זו הגרסא המתאימה לי). האוכל לתקן את הטעות?"

תשובתי הייתה:

"אני שמח שדעתך הראשונית השתנתה…אתה יכול להוריד את גרסת האודיו בקישור הבא…"

הוא חזר אליי ואמר:

"שלום אלכס, הנה דוגמה לספקנות שלי. חששתי שאאלץ לשכנע אותך כי טעיתי,

ואולי לא תסכים, כי כבר בעצם ביצעתי את הרכישה.

ומי יודע מתי תשיב לי, אם בכלל. ולא כך. כל כך פשוט…מעריץ את גישתך.

בתוכי ידעתי שאני טועה, אך המחשבות משתלטות…הכתבת מאמר הנוגע לתפישה השגויה הזו, וכיצד לשפרה?"

והנה כנראה אכן הגיע הזמן לכתוב על זה!

אני בטוח שעבורו כל התהליך הזה לא היה נעים במיוחד…מפני שהוא הקשיב לקול החשדני שבתוכו.

זאת אנרגיה מבוזבזת שיכלה להיות מנותבת בצורה טובה יותר,

הוא היה נהנה הרבה יותר אם הוא היה בוחר לבטוח כבר מההתחלה.

הספק הזה, חוסר האמון באנשים זהו מודל עולמי שרבים מאיתנו נושאים לשווא בתוכנו.

יש דרך אחרת!

הדרך לשנות חוסר אמונה וחשדנות היא להתחיל לבטוח, להתחיל בקטן, להתחיל מייד..וכתוצאה מהתרגול אתה תיהפך במהרה להיות בוטח אחראי שמנהל את חייו בכיף, אחד שזורם עם זרם החיים ולא נגדם…אחד שנהנה.

איזה נחמד זה לחיות בחברה שבה אתה מוקף באנשים שבוטחים בך…זה גורם לך לרצות לתת להם אפילו יותר, מפני שזאת הבעת כבוד אמיתית ואפילו אהבה.

זאת המהות הרוחנית שלנו, זוהי קפיצה בתודעה מהפרדה לאחדות.

וכפי שאנחנו יודעים, מה שאתה משדר החוצה זה מה שחוזר אליך, חוק המשיכה.

תלמד לבטוח יותר באינטואיציה שלך, יותר באנשים והפוך חשדנות לאחריות, זאת אנרגיה לגמרי אחרת.

אני בטוח בכך.

מאת אלכס זיו – יוצר מציאות



מוצרים של אלכס זיו