כשאנחנו בונים את סיפור עלילת המציאות שלנו על בסיס פחד, כל האווירה, השחקנים, האג׳נדות משתנים בהתאם.
כשאנחנו בונים את הסיפור שלנו על בסיס של אהבה, האווירה, השחקנים, היחסים שלנו עם הסביבה, והאג׳נדות משתנים בהתאם.
פחד ואהבה הם שני יסודות פסיכולוגיים עמוקים ביותר, שקובעים כיצד אנו חווים את המציאות שלנו.
האם איי פעם הייתם בסיטואציה שאתם לא מוצאים משהו חשוב, כמו ארנק, ופתאום כמעט כולם סביבכם הופכים לחשודים?
כל האווירה משתנה, פתאום המוח מתחיל לדמיין כיצד הם לקחו את זה…ובכמה רגעים ממצב של הרגשה ניטרלית כלפי האנשים האלה, הם הופכים לאנשים רעים בסיפור שלכם.
בסיס הפחד בסיפור העכשיו שאנחנו יוצרים, גורם לאנשים ניטרליים להפוך לרשעים ומנוולים.
מצב אחר,
יש מסיבה עם אווירה טובה, מוסיקה, אוכל, שתיה…וכולם הופכים לאנשים טובים שכיף להיות איתם, אתם רואים רק את התכונות הטובות שלהם, נזכרים בחוויות חיוביות משותפות, אווירה חיובית, ויש תחושה של אחדות.
בסיס האהבה בסיפור העכשיו שאנחנו יוצרים, גורם לאנשים ניטרליים להפוך לחברים, אפילו זרים שיושבים איתנו באותו השולחן הופכים באופן כמעט מיידי לחברים שלנו, אנחנו צוחקים איתם, מנומסים כלפיהם.
אלה הן שתי דוגמאות מוכרות כדי לעזור לנו להבין את הקונספט.
אך מה שאנחנו לא מודעים אליו זה שפחד ואהבה משחקים תפקיד כמעט בכל עכשיו של מציאות שאנחנו מוצאים את עצמינו בהם.
כן, גם עכשיו, בחייכם, ייתכן מאוד שאתם מתנהלים עמוק בפנים מתוך בסיס של פחד או אהבה.
לא קל לזהות את זה, אך חשוב לעשות את זה, כי ההבדל ביניהם הוא שמיים וארץ.
התבוננו על מערכות היחסים שלכם עם האנשים בסביבה שלכם ונסו לזהות האם הבסיס של הסיפור הוא פחד או אהבה.
ההמלצה שלי היא זאת,
בסיס של פחד יוצר עבורינו מתח במציאות שלנו. יוצר חיכוכים וויכוחים, והחלטות לא אינטליגנטיות שנראה לנו שהן אמיתיות, אך מה שמכתיב את המהלכים זאת לא האינטליגנציה שלנו, זה מנגנון הישרדותי עתיק במוח שלנו, שגורם לנו להביט על המציאות שלנו כמאבק מתמשך שבו אנחנו חייבים לנצח את ״הרעים״ כדי לשרוד בסיפור הזה.
בסיס כזה מוביל לפירוק. מוביל להרס.
אנחנו נשלטים ולא שולטים בהחלטות ובמעשים שלנו.
והתחושה השלילית שמלווה את הסטייט הזה, כל הזמן מאשרת בפידבק של לופ חוזר שהסיפור הזה אמיתי ומציאותי, אך מה שאנחנו לא מבינים, זה שככל שאנחנו ממשיכים לעבוד מתוך בסיס של פחד, הלופ הזה אכן יהיה אמיתי יותר ויותר, כי הוא יתבטא המציאות שלנו, והמציאות שתתקבל היא ההוכחה שצדקנו.
בלי להבין שאנחנו גרמנו וגורמים למה שצדקנו לגביו להיות אמיתי.
אנחנו עובדים קשה באופן לא מודע כדי ליצור את המציאות הזאת, תחילה במחשבה ובהרגשה, אחר כך בהחלטות ובמעשים, וכשהיא מתבטאת במציאות הפיזית, אנחנו מרגישים שקראנו את הסיטואציה נכון.
בטח שקראנו אותה נכון, אנחנו תכננו אותה וביצענו אותה, אנחנו יצרנו אותה.
מצד שני, בהרבה פחות מאמץ וסבל, אנחנו יכולים לבנות את הסיפור שלנו על בסיס של אהבה, ולתת לסיפור הזה להפוך למציאות שלנו.
כן אבל הצד השני לא מבין ש…בלה, בלה, בלה…
זאת תגובה אוטומטית מתוך בסיס הפחד.
אין ״הם״, אין ״צד שני״, טרנספורמציה מפחד לאהבה, מתחילה אך ורק ממקום אחד.
מאיתנו.
אנחנו מחליטים לבנות את הסיפור שלנו על בסיס של אהבה, עכשיו.
זה לא קשור לאחרים, אנחנו לא מחכים לאישור של אף אחד.
אנחנו פשוט עושים את זה עכשיו בתוכנו.
איך אני רואה את המציאות שלי מתוך בסיס של אהבה?
תנו לשאלה הזאת לחלחל לתוך המודעות העמוקה שלכם…תנו לה מקום, תנו לה קצת זמן…
המודעות שלנו אוהבת לאהוב.
היא עשויה מהחומר שנקרא אהבה.
פחד הוא כלי התרעה מעולה, אך הוא לא מי שאנחנו.
הוא יכול להזיק לנו הרבה יותר ממה שהוא מועיל.
הוא יכול להרוס חיים שלמים.
הוא יכול להחליף חיים שלמים של אהבה, בחיים שלמים של סיוט וסבל.
זה כלכך מעייף ומיותר לראות אויבים בכל מקום, וכמה שמתקדמים, כמו במשחק מחשב, הם רק ממשיכים להגיע. ולאן שאנחנו עוברים, לאן שאנחנו בורחים וכמה שאנחנו מתרחקים מהם, אנחנו פוגשים אותם שוב ושוב בכל מקום. וזאת הופכת לתמונת העולם שלנו. לראיית העולם שלנו. זאת הופכת למציאות שאנחנו חווים בכל מקום.
הפחד הוא כלי התרעה חשוב להישרדות, אך הוא כלי גרוע ביותר לבנות את סיפור המציאות שלנו עליו.
אהבה זה המקור, אהבה זאת המודעות שלנו, אהבה זה מי שאנחנו.
כשאנחנו מתחברים אליה, הכל מרגיש טבעי יותר.
החיבור לפחד אינו מרגיש טבעי. זה לא מצב טבעי לחיות בו או לחיות ממנו.
המצב הטבעי הבריא והאידיאלי הוא אהבה.
ושוב, זה לא מצריך אף אחד אחר.
רק אותנו.
רק החלטה ביננו לבין עצמינו, לשנות פאזה בתוכנו.
לסובב שאת הסוויץ׳ לצד השני, ולהתחיל לראות ולחוות את המציאות שלנו מתוך בסיס של אהבה.
זה לא ישנה רק דבר אחד או שניים, זה ישנה את הכל.
כמה שהמציאות הזאת נראית אמיתית ומוחשית ופיזית לחלוטין, מה שמנהל אותה זאת תודעה.
התודעה הזאת מגיבה לסיפור שלנו.
התודעה הזאת הכל יכולה.
אין לנו אפילו מושג, כמה חיבורים ושינויים היא עושה בכל רגע כדי לעצב את המציאות שלנו.
אנחנו לא יודעים איך היא עושה את זה, אך מהתבוננות וניסיון אנחנו יכולים להבין מה גורם לה לעשות את זה.
אנחנו.
היא מגיבה אלינו.
היא מגיבה לבסיס של הסיפור שאנחנו בונים לעצמינו מתוכנו מרגע לרגע.
לנסות לשנות דברים מבחוץ, לפני ששינינו את הבסיס שממנו אנחנו בונים את סיפור המציאות שלנו, זה לעבוד לשווא.
הדבר החכם הוא להתחיל קל, להתחיל פשוט, להחליט שאנחנו בונים מעכשיו את הסיפור של המציאות שלנו על בסיס של אהבה, ולתת לשאר הדברים לקרות באופן אוטומטי.
לתת לתודעה לעשות את הקסם שלה.
כל אחד ואחת יכולים לבדוק האם זה אמיתי ואם זה עובד מניסיון אישי חווייתי במציאות שלהם.
התחילו מעצמכם,
תבנו בסיס של אהבה בסיפור האישי שלכם.
תגידו לעצמכם, אני בונה עכשיו בסיס של אהבה כלפי עצמי בסיפור שלי.
תשאלו את השאלה הבאה…
איך המציאות שלי הייתה נראית עכשיו אם הייתי בונה את הסיפור שלי על בסיס של אהבה כלפי עצמי?
מייד יתחילו לזרום רעיונות מהמודעות שלכם של איך אתם יכולים לבטא את האהבה הזאת לעצמכם ולשפר את חוויית המציאות שלכם.
המעגל הראשון הוא אנחנו, תמיד אנחנו.
המעגל השני בבסיס של האהבה הוא כמובן המשפחה.
תבנו את הסיפור המשפחתי שלכם על בסיס של אהבה ותראו כיצד רעיונות חדשים מגיעים והגישה שלכם משתנה, כשזה סיפור של אהבה.
תכניסו את בסיס של אהבה לסיפור האהבה המשפחתי שלכם.
המשיכו…
עוד ועוד מעגלים של אהבה…
החברים…הסביבה…אפילו סיפור אהבה עם כסף…עם הצלחה…
אהבה היא פלוס, היא גורם מחבר.
בסיס של פחד עובד היטב, בסיס של האהבה עובד היטב.
אנחנו הם אלה שמחליטים על איזה בסיס לבנות הסיפור שלנו.
התודעה תפעיל את הבחירה שלנו, ותוכיח לנו שאנחנו צודקים.
אלכס זיו
תפריט נושאים לבחירה:
מוצר אונליין, רוכשים והוא זמין באזור האישי שלך.
מוצר אונליין, רוכשים והוא זמין באזור האישי שלך.
מוצר אונליין, רוכשים והוא זמין באזור האישי שלך.
מוצר אונליין, רוכשים והוא זמין באזור האישי שלך.
מוצר אונליין, רוכשים והוא זמין באזור האישי שלך.
מוצר אונליין, רוכשים והוא זמין באזור האישי שלך.