מהי הסיבה שחזרה על תרגול מובילה לקלות בביצוע?
זה קורה בגלל שבאמצעות תרגול וחזרה, תת המודע לומד לבצע דברים בצורה אוטומטית והוא אינו זקוק יותר להתערבות מודעת שלנו.
אתמול בלילה ישבתי על מנגינה בקלידים, והיא הייתה לי בהתחלה מסובכת.
אז חזרתי עליה לפחות חמישים פעמים.
וכן זה היה משעמם! אך שווה את ההשקעה.
בבוקר קמתי וניגנתי את כל הקטע בפעם אחת, בלי בכלל להיות מודע לנגינה.
תת המודע למד את המנגינה והוא עכשיו מנגן אותה עבורי.
עכשיו אני גם יכול לשיר בזמן שתת המודע מנגן, או להכין כוס קפה…טוב בוא לא נגזים : )
וזה כל הסיפור…ללמוד דברים חדשים, לתרגל אותם שוב ושוב ושוב עד שתת המודע מבצע אותם אוטומטית.
וחשוב מאוד להבין את זה מכיוון שזה מתחיל מהדברים הקטנים כמו הרגלים נכונים ועד יצירת אופי ואישיות!
מפני שכך גם נוצרים אנשים בעלי אופי דומיננטי שלילי, כאלה שכל הזמן לא טוב להם, לא משנה מה…
הם פשוט אמנו את תת המודע לחשוב מחשבות שליליות, והם עשו את זה כלכך הרבה פעמים עד שתת המודע שלהם קלט את הפואנטה והפך את המחשבות השליליות למנגנון אוטומטי.
וזאת אולי הסיבה החשובה ביותר שצריך לתרגל בכל יום חשיבה חיובית, כדי שתת המודע יקלוט את הטריק ויהפוך את החשיבה החיובית למנגנון אוטומטי.
זה לא אומר שמחשבות שליליות אינן באות לבקר אנשים שרגילים לחשוב חיובי, זה אומר שכשהן באות, הן לא יכולות להתארח הרבה זמן מכיוון שזאת לא הסביבה שלהן.
זה כמו שמישהו שנוהג לעשן בשרשרת, לא יוכל ליהנות יותר מידי בבית של חברים שאינם מעשנים ושלא סובלים את הריח של עשן הסיגריה.
המעשן יצטרך לצאת כל כמה דקות החוצה מהבית או למרפסת כדי לעשן, מפני שהאווירה של הבית הזה באופן קבוע ומוחלט היא של לא מעשנים.
פשוט אין התאמה.
ולכן מוח שמכוון בתת המודע לחשיבה חיובית אוטומטית (ראייה חיובית של החיים) לא יארח בקלות מחשבות שליליות.
אך מוח שתרגל המון חשיבה שלילית, כלל לא יבחין במחשבה שלילית שמגיעה להתארח, מפני שיש ביניהם התאמה.
חשוב לזכור שאפשר לאמן את המוח הלא מודע מחדש לחשיבה חיובית או לכל דבר אחר ואנחנו עושים את זה על ידי חזרה ותרגול עד שתת המודע משנה את האווירה ואת הידע שלו למשהו החדש שתכנתנו אותו לעשות.
והמכאניקה הזאת של המעבר מהמודע לתת המודע נוגעת בכל התחומים האחרים…
אנשים עשירים (שיצרו את הונם בעצמם) השקיעו ותרגלו את "התווים" של מוסיקת העושר, הם ניסו וטעו (למדו והפיקו תועלת) ואז ניסו שוב והתקדמו שלב אחר שלב…ועכשיו תת המודע שלהם "מנגן את המנגינה" עבורם באופן אוטומטי ולכן זה נראה מהצד כאילו שהכל הולך להם בקלות ויש להם יותר "מזל" מאחרים.
מעניין שכשרואים ספורטאי כמו קרל לואיס ששבר שיאי עולם בריצת מאה מטרים, אז אומרים:
"בטח…אתה יודע כמה הוא התאמן בשביל זה?"
וכשרואים מישהו שמצליח בעסקים לדוגמה אז אומרים "אחח…עזוב…הם נולדו עם מזל."
ההגדרה שאני הכי אוהב בקשר למזל היא של הפילוסוף הרומי סנקה:
"מזל זה מה שקורה כאשר מוכנות פוגשת הזדמנות."
ואוסיף ואומר שהזדמנויות לא רק פוגשות אותך, אלא הן גם נוצרות במיוחד עבורך כשקיימת מוכנות.
ומוכנות נוצרת כשאנחנו חוזרים ומתאמנים שוב ושוב עד שתת המודע נעשה מוכן ויכול לעשות את הפעולות ללא התערבות מודעת שלנו.
בטח שמתם לב לפעמים שנסעתם לאיזשהו מקום עם הרכב, וכשהגעתם, לא הבנתם בכלל איך הגעתם למקום, בגלל שכל הדרך חשבתם על המון דברים ובכלל לא כיוונתם באופן מודע את מסלול הנסיעה, והופ! הנה אתם במקום הנכון.
תת המודע לחץ על דוושת הגז, אותת וסובב את ההגה עבורכם וכמובן שעצר ברמזורים, עקף, פנה ימינה ושמאלה והביא אותכם בדיוק לנקודה שרציתם להגיע.
וזה לא בגלל שהיה לכם מזל…
אלא בגלל שהתאמנתם מספיק בכדי ללמד תת המודע כיצד לתפעל רכב והתאמנתם גם להגיע לאותו המקום שהגעתם אליו כך שתת המודע זכר את הדרך.
מדובר כאן ממש בטיס אוטומטי שמסוגל לעשות הרבה דברים עבורנו, אם נתכנת אותו בצורה נכונה.
והנה הבשורות הלא נעימות ל"מתעצלים":
תת המודע לא יכול ללמוד ללא אימון, ללא חזרה על הדברים.
אי אפשר לנגן בפסנתר באופן מקצועי עם אנחנו רק מדמיינים שאנחנו מופיעים בעולם קונצרטים וזהו.
למה?
מפני שתת המודע צריך ללמוד את המכאניקה של הנחת האצבעות שלכם על קלידי הפסנתר, הגוף שלכם צריך לחוש את זה ולשדר למוח את המרווחים והמיקומים ותחושת המגע על הקלידים מעבר לידיעת התיאוריה של המוסיקה.
צריך כאן לשבת ולתרגל…עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם…
ובקיצור…אין קיצורי דרך במקרה שכזה.
כמובן עד שימציאו טכנולוגיה כפי שראינו בסרט המטריקס שבה אתה יושב על כיסא והמחשב מכניס לתת המודע שלך את כל המידע שהוא צריך כדי לבצע את המשימה.
אך עד אז…
צריך להשקיע! להתאמן גם להזיע (אם צריך…)
זה נשמע כמו פזמון טוב לשיר ראפ… : )
כנסו איתי לקצב ושירו איתי לרגע:
1,2,3 ו…
צריך להשקיע (אהה, אהה), להתאמן גם להזיע…יו!
כרגע "המחשב" היחיד שיש לנו שיכול להכניס מידע שכזה לתת המודע, זאת הנכונות שלנו ליישם ולהתאמן שוב ושוב, המחשבה שלנו שמרוכזת על הנושא, והגוף שלנו שמתרגל את המהלכים, עד שתת המודע קולט את הפואנטה ומוריד מאתנו את הנטל בכך שהוא הופך את הפעולות הללו שבהתחלה נראות מסובכות, לאוטומטיות.
והבשורות הטובות הן אלו:
שההשקעה משתלמת.
אתה לא יכול להיות לדוגמה נגן בלהקה מקצועית מבלי שתהיה מוכן.
מבלי שהשקעת שעות רבות במכאניקה של הנגינה כשהמחשבה המודעת שלך מכוונת למוסיקה והגוף שלך מכוון לפעולות של הפעלת כלי הנגינה.
אך לאחר שהשקעת וזה עבר לתת המודע…אתה מוכן.
וברגע הראשון שתיווצר הזדמנות לנגן בלהקה או או כאומן סולו וכו'…אתה שם!
אתה פשוט מוכן.
אתה לא צריך לומר להם…רגע, רגע…תנו לי להתאמן 300 שעות ואני חוזר אליכם מוכן…
ההזדמנות תעבור פשוט למישהו שמוכן לקראתה.
בוודאי שכישרון הוא גורם חשוב שגם נכנס כאן לתמונה, אך כל עוד יש ניצוץ של כישרון, המלאכה חייבת להיעשות.
שימו לב, הנה הודעה חשובה לכל המוכשרים:
כשרון לא מספיק!
חייבת להיות השקעה של זמן לתרגול וחזרה, כדי שתת המודע ילמד לעשות את הדברים בצורה אוטומטית.
המזל מגיע כאשר אתה מוכן, כשתת המודע שלך נמצא על טיס אוטומטי והחשיבה שלך חיובית ובונה.
הערה:
יש מקרים יוצאי דופן שאיננו יכולים להסביר אלא רק לשער מה גרם לכך, כמו זכייה בהגרלות וחוסר הידע של המכאניקה של איך זה קרה, גורמת לנו לקרוא לזה מזל.
אבל זה רק אחוז אחד מכל המקרים.
כל שאר הגדרות "המזל" הרגילות הם האנשים אשר השקיעו המון למידה (הפקת תועלת) על ידי תרגול וחזרה עבור "המזל" שלהם.
אני זוכר שמייקל ג'קסון אמר בראיון מסוים:
"אנשים רואים רק את ההופעה המושלמת שלך, אך אין להם מושג כמה ימים ולילות הזעת עבור הרגע האחד הזה על הבמה שבו הכל נראה מושלם ואפילו קל."
וויל סמית אמר:
"אני לא יותר מוכשר מאחרים, הדבר היחיד שמבדיל ביני לבין אחרים הוא אתיקת העבודה המטורפת שלי…בזמן שאנשים אוכלים, אני מתאמן, בזמן שאנשים ישנים בלילה, אני מתאמן…אתה יכול להיות אולי יותר מוכשר ממני, אך אתה לעולם לא תוכל להשקיע יותר ממני עבור התפקיד שאני רוצה לעשות."
ולפעמים הוא משקיע יותר משנה להתכונן לתפקיד…שנה שלמה של יום ולילה שבהם הוא מכין את עצמו נפשית ופיסית לקראת התפקיד.
אמנם אלה הם מקרים קיצוניים של אנשים בעלי אתיקת עבודה מטורפת, אך שימו לב לכך שיש קשר אדוק בין ההצלחה שלהם לכמות ההשקעה שלהם.
הם הפכו את תת המודע שלהם למכונה משומנת שעובדת עבורם וגורמת להם להגיע לגבהים חדשים בהצלחה המקצועית שלהם.
מוכנות שפוגשת הזדמנות.
במילים אחרות, המזל הוא צורך למישהו מוכן, שפוגש מישהו מוכן.
זכרו את התובנה הבאה:
אנחנו משתמשים במחשבה ובדמיון כדי למשוך דברים אל חיינו, אך כשהם מגיעים, עלינו להיות מוכנים לקבל אותם.
על ידי המחשבה אנחנו מזמינים, ולפי רמת המוכנות שלנו אנחנו מקבלים.
אנחנו מזמינים הזדמנות, וכשהיא באה, אנחנו מוכנים לקראתה.
וזה כל הסיפור.
לא מסובך, נכון?
ואם זה נראה מסובך, אז תתרגלו את זה עד שתת המודע שלכם יהפוך את זה לפשוט מאוד ; )
זאת זרימה אמיתית…
תהיו מוכנים להזדמנויות שמחכות לכם…ושיהיה במזל.
אלכס זיו
תפריט נושאים לבחירה:
מוצר אונליין, רוכשים והוא זמין באזור האישי שלך.
מוצר אונליין, רוכשים והוא זמין באזור האישי שלך.
מוצר אונליין, רוכשים והוא זמין באזור האישי שלך.
מוצר אונליין, רוכשים והוא זמין באזור האישי שלך.
מוצר אונליין, רוכשים והוא זמין באזור האישי שלך.
מוצר אונליין, רוכשים והוא זמין באזור האישי שלך.