היום אני רוצה לדבר על משהו חשוב ביותר.
לכל אחד מאיתנו יש את "הסיפור" שלו, את סיפור הרקע השלילי שבגללו "לא הולך לו" או "קשה לו" או יותר גרוע…שבגללו מגיעה לו התחשבות ורחמים.
לאחד זאת אימא קשוחה וקרה שמיררה לו את הילדות, לשני החדר הקטן עם שמונת האחים שבו הוא גדל, לשלישי הגירושין של הוריו, הרביעית היא אם חד הורית שבעלה עשה כך וכך, לחמישי זה העסק שנכשל, לשישי זה הפיטורים מהמקום "הבטוח" שבו הוא עבד, לשביעי זה הגיל ולשמיני זה התרגיל….
אנחנו שומעים את המקהלה הזאת מתנגנת כמעט במנגינה נצחית, בלופ מתמשך…
העניין הוא כזה,
כן זה כואב וזה קשה וכו' וכו' אך ההצמדות לסיפור הזה ויותר גרוע, השימוש בו כאמצעי לקבלת סימפטיה ורחמים רק פוגעים בבעל הסיפור ומשאירים אותו היכן שהוא.
כי זאת האמת ומי שמבין את מדע המחשבה יודע ש:
עד שאינך מרפה מהסיפור שלך, הסיפור שלך אינו מרפה ממך.
הסיפור שלך והחזרה עליו לאוזני כל מאזין פוטנציאלי הן השלשלאות שכובלות אותך לאותו מצב, לאותו תדר, לאותן הסיטואציות שוב ושוב.
אתה לא יכול ליצור משהו חדש ויציב כשאתה נשען על יסודות רקובים ולא משחרר אותם להיכן שהם שייכים, לפח הזבל של העבר.
כל אחד מאתנו צריך לקחת את סיפור "עלובי החיים" שלו ולזרוק אותו לפח הזבל הגדול של העבר.
ואיך עושים זאת?
פשוט מפסיקים להזרים את האנרגיה שלנו לתוכו.
יש לנו רק אנרגיה אחת טהורה והיא כמו מים, לאן שאתה מזרים אותה לשם היא הולכת והיא ממלאת את התבנית שאליה היא הגיעה ומפיחה בה חיים.
אתה לא רוצה להפיח לחיים את הסיפור הישן שלך, אלא לראות כיצד ניצנים ופרחים מהסיפור החדש שלך מתחילים להופיע בחייך.
ואנחנו יכולים לכוון את האנרגיה שלנו, את המודעות שלנו מכיוון שזאת המתנה הגדולה שקיבלנו כבני-אדם שהם רוח שגרה בתוך גוף.
אנחנו יכולים לשלוט ולכוון את המחשבה שלנו לכל כיוון שנרצה, זה החופש האולטימטיבי שקיבלנו, זה הכוח, ועד עכשיו עשינו עבודה טובה בלהשתמש בכוח הזה בצורה הפוכה.
כיוונו אותו ל"סיפור שלנו" וגרמנו לו להישאר בסביבה ולהיטען כל פעם מחדש.
אנחנו יכולים לשנות, זה היופי של האמת הגדולה הזאת.
ואת זה אנחנו יכולים לעשות בגלל שיש לנו שליטה על כוח הרצון שלנו, ואנחנו יכולים לכוון את המודעות שלנו בעזרתו לאן שאנחנו רוצים.
למעשה אנחנו אפילו לא מודעים לכך שאנחנו דבקים ב"סיפור שלנו" מתוך בחירה!
מפני שזאת התנהגות נרכשת, למדנו את זה מ"מספרי הסיפורים" שלצידם גדלנו.
תמיד שמענו את הדודה הזאת מתלוננת, או את השכן הזה, או את המורה או את עשרות אלפי מיליוני מספרי הסיפורים השליליים שראינו בחדשות.
למדנו מתוך חיקוי כיצד להיות מספרי סיפורים שליליים וכיצד לחפור לאנשים אחרים ו"להעשיר" את חייהם בעלילה המרתקת שלנו.
אדם שהחליט באמת לשנות את גורלו ואת הנסיבות שמכתיבות לו את החיים, חייב להיפרד מהסיפור שלו.
זאת הדרך המהירה ביותר להוציא את המקל שאתה מכניס לעצמך כל הזמן לתוך הגלגלים ותוהה מדוע החיים שלך אינם מתקדמים קדימה.
הרפה והירפא מהסיפור שלך….הוא לא באמת כזה מעניין ולא תורם לאף אחד, ויותר מזה, הוא חייב להפסיק לעניין גם אותך.
יש רק מצב אחד שבו "הסיפור שלך" הוא לגיטימי ועוזר וזה קורה כשהסיפור שלך משמש ככלי להשראה עבור אחרים.
אך הסיפור שלך יכול לשמש כלי השראה עבור האחרים רק בתנאי אחד, בתנאי שהתגברת עליו, שצמחת החוצה ממנו ואתה נמצא כעת בסיפור לגמרי אחר, בסיפור חיובי.
לאחר שאתה מצליח לשנות את מצבך ומתחיל לשגשג, יש אפילו חובה נסתרת שמצופה ממך מתוך מחוות אהבה לאנושות, והיא לתת השראה לאחרים גם לעשות את זה ולהסביר להם איך עשית את זה.
אם הצלחת לצאת מהסיפור שלך ויש לך סיפור שיכול לתת השראה והכוונה לאחרים שנמצאים במצב שבו אתה התחלת, אז השימוש בסיפור שלך הוא לגיטימי ומבורך מפני שאתה מראה להם את הלפני ואחרי וגורם להם לראות ולהאמין שגם הם מסוגלים לצאת מהסיפור שלהם וליצור לעצמם סיפור אחר לגמרי.
ואיך יוצרים סיפור אחר, אחד שכיף לספר עליו וכמובן לחיות אותו?
אוספים את כל טיפת האנרגיה שיש לנו וממקדים אותה קדימה לעבר הסיפור החדש שאליו אנחנו שואפים להגיע.
האנרגיה שאתה משקיע בסיפור השלילי שלך היא אותה האנרגיה בדיוק שיכולה וצריכה להיות מושקעת ביצירת הסיפור החיובי שלך ובכיוון כל הכוחות היצירתיים שלך, המחשבתיים, הרגשיים והפיסיים לכיוון הגשמת הסיפור החדש.
הרפה והירפא מהסיפור שלך!
הסיפור שלך הוא לא נושא לשיחה עם אחרים, אתה לא מבדר אף אחד איתו, אתה רק גורר אחרים לאותה הרמה שאתה מציג וגורם להם לרדת נמוך במקום לעזור להם לטפס למעלה.
הפסק להתלונן על מצבך או על המצב השלילי שהיית בו בעבר או שאתה נמצא בו בהווה.
כן זה קשה, זה דורש כוח רצון, זה דורש שתהיה קשוב למילים שאתה מוציא מפיך כל הזמן, והקשבה למחשבותיך שקודמות למילותיך.
ולא קרה כלום אם התחלת לספר את הסיפור שלך ובאמצע קלטת שאתה מפשפש בפח הזבל של העבר בניסיון למחזר משם חוויות לא נעימות…כשזה קורה, פשוט הפסק מייד, חייך חיוך ואפילו אמור לאדם שאיתו אתה משוחח: "אופס…אני מצטער שהתחלתי להכביד עליך עם הסיפור שלי, שכח את מה שאמרתי לך, הכל בסדר עכשיו והולך להיות עוד יותר טוב בהמשך…יש כבר סימנים ראשוניים לכך שהכל הולך להיות בסדר".
הדבר השני שחשוב לעשות זה, לבחור לא להתמקד במידע חיצוני שמחזק את הסיפור הישן שלך.
וזה אומר, להתמקד אך ורק בדברים שמחזקים את הסיפור החדש שאתה יוצר עכשיו ולבחור להתעלם או לא לבלות במקומות שהסיפור הישן שלך אוהב לבלות.
התקשורת היא אחד הדברים שצריך לשים לב אליו במיוחד.
מפני שהסיפורים על המסכנות והצרות הפכו להיות ל"בידור" של ההמונים.
כן, זה גורם להקלה פסיכולוגית מסוימת כשאתה קורא וצופה באנשים אשר יותר מסכנים ממך, זה נותן לך תחושה של "הכרת תודה מסוימת" ופרופורציה לכך שעדיין לא נדפקת לחלוטין כמו המסכנים שבהם אתה צופה.
אך מצד שני, לאן זה מזרים את האנרגיה שלך?
כשאתה צופה או קורא שוב ושוב את הדברים הללו שדרך אגב נאספים ומרוכזים עבורך מכל רחבי העולם…על מה אתה חושב?
האם אתה חושב על הסיפור החדש והיפה שאתה רוקם, או שאתה מתמקד בסיפור העגום של האחרים שמזכיר לך את הסיפור העגום שלך והאנרגיה שלך זורמת לתוך החברותא הזאת?
איך אתה יכול לצאת מהבוץ כשכל תשומת הלב שלך מרוכזת בבוץ נוסף?
אתה רוצה לעזור לאנשים הללו? זאת אכן מטרה נעלה.
אך לפני שאתה עוזר למישהו אחר לצאת מהבוץ, צא משם בעצמך.
התמקד בלהצליח ולאחר שעשית זאת, חזור עם סולם, עם חבל משיכה, עם משהו שיעזור להם ויגרום להם להאמין שאכן אפשר לצאת מהבוץ הזה.
אם אתה מלוכלך בבוץ וחצי שקוע, המילים שלך לא יכולות לשכנע אף אחד.
וההתמקדות שלך בעוד בוץ רק תשאיר אותך היכן שאתה.
למד להרפות מהסיפור הישן שלך ולהביט קדימה לסיפור החדש והטוב שלך.
לא למה שהיית אלא להבטחה של מה שאתה עומד להיות, למה שאתה כבר בתהליך של להיהפך ולהשיג.
הרפה מהסיפור הישן שלך והתחל להתמקד אך ורק בסיפור החדש.
התחל עכשיו.
אלכס זיו
תפריט נושאים לבחירה:
מוצר אונליין, רוכשים והוא זמין באזור האישי שלך.
מוצר אונליין, רוכשים והוא זמין באזור האישי שלך.
מוצר אונליין, רוכשים והוא זמין באזור האישי שלך.
מוצר אונליין, רוכשים והוא זמין באזור האישי שלך.
מוצר אונליין, רוכשים והוא זמין באזור האישי שלך.
מוצר אונליין, רוכשים והוא זמין באזור האישי שלך.