גם אם אתם לא מושלמים, אתם מעולים כפי שאתם! זכרו את זה.
אנחנו מחפשים מושלמות אצל אחרים, וכשאנחנו חושבים שמצאנו, אנחנו הופכים ל״מעריצים״ שלהם, אנחנו נמשכים אליהם כמו לזהב.
אפילו ברמה היסטורית עמוקה יותר, יצרנו ״אלוהים״ מושלם (כל אחד והאלוהים שלו), והטריק עם אלוהים הוא כזה שבגלל שאין קשר ישיר איתו והוא לא מעדכן את פרופיל הפייסבוק שלו, לא ניתן לגרוע מהמושלמות הנצחית שלו, אז זה הקונספט האולטימטיבי של המושלמות.
אך עם אנשים בשר ודם שנחשבים ״מושלמים״ בעיני הציבור, ברגע שמשהו קורה איתם או להם, ותמונת המושלמות שלהם מתערערת, אנחנו מרגישים ש״עבדו עלינו״, אנחנו מתאכזבים, ומחפשים מושלמות במקום אחר.
הסיבה שזה קורה, היא בגלל שאנחנו בתוכנו שואפים למושלמות עצמית, ולא מוותרים לעצמינו אפילו טיפה.
יש לנו אמונה שרק אם אנחנו מושלמים, אנחנו שווים, שווים אהבה.
ובגלל זה אנחנו מפחדים לנסות כל מיני דברים, בגלל הפחד שאולי זה לא יצא לנו מושלם, ואז לא נאהב את עצמינו.
לא נאהב את עצמינו עד שלא נהיה מושלמים.
וזהו אחד השקרים הגדולים ביותר של המיינד המזדרגג שלנו…זה אפילו לא שלנו, קיבלנו את השטות הזאת בירושה מהמיינד של החברה האנושית שמהופנטת מאידיאל מזויף של מושלמות.
כמה עוד אפשר לאכול את הבולשיט הזה?
חושבים שה״מלכה״ ביונסה מושלמת? אם היא תהיה כנה אתכם, אתם לא תאמינו עד כמה היא לא מושלמת, ועמוק בפנים, לא חושבת בכלל שהיא מושלמת.
כן, יש חולי נפש שמאמינים שהם מושלמים, או אגו-מנייקים כמו ביבי או המאסטר הגדול טראפ, אך זה סוג של נוירוטיקה, סוג של שכבת הגנה, שריון שהם היו חייבים לבנות לעצמם עוד מהילדות, כנראה בגלל הורים שדרשו מהם המון, והם היו חייבים ליצור את השריון הזה, ואת האמונה העצמית שהם מושלמים…אם זה טוב להם, שיהיה להם לבריאות.
אך אצל הרבה אנשים, הנושא הזה דופק להם את החיים.
מרוב שהם מפחדים מהאפשרות שהם יגלו שהם לא מושלמים בכל מיני תחומים, ובאופן כללי בחיים, הם מפחדים להעיז, לנסות, לעשות, ליצור, להביע את עצמם…הם מרגישים יותר בטוחים ב״ליהנות מהספק״ של ״אילו הם היו מנסים…אך כבר נגמר הזמן, ההזדמנות הלכה לנו…בלה, בלה, בלה…״ מה שיושב שם מתחת לחוסר ההעזה שלהם לעשות, זה פחד.
פחד שזה לא יהיה מושלם, שהם לא יהיו מושלמים, ושהם לא יאהבו את עצמם בגלל זה.
ההערצה שלנו למושלמות, והאגדות שאנחנו יוצרים סביב הנושא הזה, כל מיני דמויות מיתולוגיות מושלמות, כל מיני תארים של ״הטוב ביותר בכל הזמנים״ שיש בעולם אומנויות הלחימה, או הספורט, כל השיט הזה של המושלמות, מונע מאנשים מדהימים ולא מושלמים להוציא החוצה את היכולות שלהם, לנסות דברים, ומי יודע…אולי גם להצליח. ואולי גם לא.
השאלה הגדולה היא האם אנחנו יכולים לאהוב את עצמינו גם אם אנחנו לא מושלמים?
כל פעם שהכרתי אנשים שחשבתי שהם מושלמים, גיליתי לאחר היכרות מעמיקה יותר שהם לא.
עניים ועשירים כאחד, אנונימיים ומפורסמים.
אם אהבתם מישהו בגלל שהוא נראה לכם מושלם, ולאחר מכן הוא פישל במשהו ופתאום הוא כבר לא מושלם, והוא כבר לא מעניין אתכם, יש לכם את הבאג הזה במיינד.
את החיפוש אחר המושלם, והפחד שאתם תהיו אלה, שיעשו את פאשלה האחת הזאת שתוכיח לעצמכם שאתם לא מושלמים…ואז…אוי ואבוי…אתם לא תאהבו את עצמכם יותר, ואחרים לא יאהבו אתכם.
איזה פחד…מה יהיה? המיינד אוהב להפחיד אותנו, כי הוא בעצמו הפחדן הכי גדול בעולם, הוא גוף של פחדים, שמתחזה להיות אנחנו.
והאני האמיתי שלנו התהפנט מהשקרים של המיינד ונכנס לסרטים שלו, והאמין להפחדות שלנו, בהזדהות כזאת, שהוא שכח מי הוא.
שכח שהוא תודעה אוניברסלית.
לתודעה שלנו לא אכפת ממידת המושלמות שלנו, טוב לה עם עצמה, היא בטוב תמידי אולטימטיבי.
הגוף שלנו פועל כמו מכונה ביולוגית מדהימה, ולא אכפת לו משאלת המושלמות.
למי כן אכפת? ניחשתם נכון…למיינד. לגוף הפחדים הזה שמתחזה להיות מי שאנחנו.
זה שנרדמנו לתוכו ושכחנו בגלל זה מי אנחנו.
התחברו לתודעה, היא כולה אהבה, ויש שם אהבה אינסופית עבורינו. לא חסר שם כלום.
הפסקתי להעריץ ״אנשים מושלמים״ כי אני יודע שאין כאלה.
אך כן יש לי אהבה להרבה אנשים, גם אם הם ממש לא מושלמים.
אני אוהב את חוסר המושלמות שלהם, כי הוא מזכיר לי את חוסר המושלמות שלי.
ואם אני יכול לאהוב אותם גם כשהם מפשלים, גם כשלא הולך להם, גם כשהם לא בפסגה, גם כשהם בהתמודדיות שונות עם עצמם, גם כשהם לוקחים צעד או שניים אחורה, אז אני יכול גם לאהוב את עצמי כשזה קורה לי.
אצל בני האדם, מושלם זה מת. מי שחי, הוא אף פעם לא מושלם ולא יהיה מושלם כל עוד הוא חי.
קל לנו לאהוב פסלים של מיכלאנג׳לו כי הפסל מת, הפסל מושלם.
קל לנו לאהוב גיבורי עבר, גיבורי תרבות שכבר לא בחיים, כי הם לא יכולים לפשל יותר, הם כבר מתים. והאגדה סביבם רק הולכת ומתעצמת עם השנים, ואין להם למסכנים האלה אפילו הזדמנות לנפץ את בועת המושלמות שיצרנו סביבם, את ההילה הזאת שאנחנו נתנו להם, לפעמים, בלי שהם אפילו ביקשו.
לאנשים שעדיין חיים ונחשבים ל״מושלמים״, אנחנו לא כלכך סבלניים, ואנחנו רק מחכים להם בפינה שיפלו.
ויש המון דוגמאות של אנשים מאוד אהובים שבפאשלה הראשונה שלהם, כיסחו להם את הצורה ללא רחמים.
גם מקנאה וכעס מודחקים כלפיהם שהם כאלה מושלמים ואנחנו לא, וגם בגלל שהם ניפצו לנו את אשליית המושלמות שהצמדנו להם, ועכשיו כשהם עשו את הפאשלה, הם מזכירים לנו שאין דבר כזה מושלם, הם מזכירים לנו שאחנו לא מושלמים, וקשה לנו להכיל את זה, כי קשה לנו לאהוב את עצמינו לא מושלמים.
אנשים שמאמינים ל״הייפ״ של עצמם ובגלל שאחרים חושבים שהם מושלמים חייבים להחזיק בפוזה הזאת, סובלים הכי קשה מכולם.
יש המון דוגמאות טרגיות. שיכלו להיפתר בקלות, אם האנשים האלה, היו אוהבים את עצמם ״נו מטר וואט״.
וזה המסר. תאהבו את עצמכם כפי שאתם, כי אתם לא מושלמים, הגיע הזמן שתדעו את זה, ותפנימו את זה.
לחלק המילים האלה יהיו כמו בוקס בבטן, ואם זאת התגובה שאתם מרגישים עכשיו, תנשמו עמוק…ותשמחו!
כי זאת אינדיקציה שיש לכם אישיו עם מושלמות וקשה לכם לקבל את מה שאני אומר לכם…והאישיו הזה נחשף עכשיו, הרגשתם אותו, לא?
אז כן, אתם לא מושלמים, ואף פעם לא תהיו, גט אובר איט. ומגיע לכם מעצמכם את כל האהבה שבעולם, כפי שאתם, לא מושלמים כפי שאתם.
אני ממש לא מושלם, ואני לא מחפש להיות מושלם, הבולשיט הזה כבר לא מזיז לי.
מה שכן אני מתחבר אליו, זה לאהוב את עצמי כמה שיותר כפי שאני, בכל מצב. זה חופש אמיתי, זה אושר אמיתי. וזאת שלמות, ולא מושלמות.
מי שאוהב את עצמו הוא אדם שלם. מי שמחפש להיות מושלם, עצם החיפוש גורם לו להיות חצוי, ולא מושלם.
העמדת פנים למושלמות היא התחלה של סבל והרס עצמי שיבואו בהמשך…כי לא ניתן להחזיק בהצגה הזאת לאורך זמן מבלי להישבר. ואז הנפילה היא גדולה יותר.
אני פאקינג לא מושלם, וטוב לי עם זה.
אך אני מכיר בי וגם בכם, צד תודעתי שהוא גבוה יותר משאלת המושלמות, גבוה יותר מגוף הפחדים של המיינד, גבוה יותר מהעצמי שלנו שאנחנו כלכך מגוננים על המושלמות שלו…והוא מי שאני באמת, והוא מי שאתם באמת, והוא באמת מושלם, והוא חי לנצח, וממנו אנחנו באים לכאן לעולם הזה, לחוות קצת חוסר מושלמות…שם לא ניתן לחוות חוסר מושלמות, רק כאן, כבני אדם.
אז למה לברוח מזה? בנו לכאן לחוות מה זה להיות לא מושלמים, איך זה לחיות עם אפשרות לפשל, לטעות, לפחד, לכעוס, לאכזב, וגם להתעלות מעל זה, ולאהוב את עצמינו ולקבל את חוסר המושלמות שלנו באהבה כלכך גדולה, שזה עושה אותנו שלמים.
אז אני מתכוון לחוות את חוסר המושלמות שלי כאן כמו שצריך, לחבק אותה, וליהנות ממנה עד כמה שאני יכול, כי רק אז אני באמת יכול לאהוב את עצמי, לסלוח לעצמי, ולנשום עמוק…לנשום עמוק ובאמת ליהנות מהחיים הלא מושלמים שלי…הם הופכים לכיף אחד גדול של חוסר מושלמות. : )
תהנו מחוסר המושלמות שלכם, שחררו את עצמכם מהלחץ התמידי של לנסות להיות מושלמים.
זה לא יקרה לעולם.
תפסיקו להסתנוור מ״אנשים מושלמים״, כי הם לא כאלה באמת. אין דבר כזה.
פשוט שחררו…תהנו…תהנו מהרגע הזה…תהנו מהמשפחה והחברים שלכם, מהעצים, האויר, וגם מהפאשלות שאתם עושים ועוד תעשו…תצחקו על זה…ושחררו את הלחץ…תנשמו עמוק…תנשפו הכל החוצה…תרגעו לתוך הרגע הזה…אני אוהב אתכם אנשים לא מושלמים שכמותכם…כי גם אני לא מושלם, ולא מחפש להיות, אני פשוט מי שאני, בדיוק כמוכם, ואני אוהב את עצמי כפי שאני.
אני פושט את בגדי המושלמות ורץ עם תחת עירום מול השמש…חחח..וזה פשוט מושלם.
אלכס זיו
תפריט נושאים לבחירה:
מוצר אונליין, רוכשים והוא זמין באזור האישי שלך.
מוצר אונליין, רוכשים והוא זמין באזור האישי שלך.
מוצר אונליין, רוכשים והוא זמין באזור האישי שלך.
מוצר אונליין, רוכשים והוא זמין באזור האישי שלך.
מוצר אונליין, רוכשים והוא זמין באזור האישי שלך.
מוצר אונליין, רוכשים והוא זמין באזור האישי שלך.