"לפני שאתה מדבר, שאל את עצמך, האם זה אדיב, האם זה נחוץ, האם זאת האמת, האם זה משפר את השקט?" ~ סאי באבא
האם משהו יכול לשפר את השקט?
אם כן, זה חייב להיות משהו אדיב, נחוץ ואמיתי.
נפלאות השקט
במרוץ המילים היומיומי שלנו, אנחנו שוכחים את נפלאות השקט ואת האיכות שהשקט מביא איתו.
האם לא יצא לך לדבר אם חברך במשך דקות ארוכות ולבסוף לצאת בהרגשה שלא אמרתם כלום?
זה היה מונולוג מול מונולוג.
שני מחשבים שמדברים ביניהם, בכל פעם שמחשב אחד פולט רצף של מידע, המחשב השני מחפש מילת קישור, או תגית קשורהושולף את המידע שיש לו בנושא, ואז המחשב הראשון עונה לשני על סמך מילת קישור אחרת שהוא מצא בדבריו וכך רצף המונולוגים נמשך כשבעצם שניהם לא אומרים דבר, הם פשוט מוציאים פלט אחר פלט של מידע ממחסני הזיכרון שלהם. ולזה קוראים בדרך כלל שיחה.
האמת היא שהשקט הוא אמצעי תקשורת הרבה יותר טוב מאשר דיבור.
כשיש הפסקות של שקט בשיחה, החיבור שנוצר הוא משמעותי יותר, נוצר חיבור ברמה הרוחנית.
השקט חושף את ההוויה שלך, את מי שאתה באמת, ואילו רצף בלתי פוסק של מילים חושף את המחשב שבך, את מחסני הזיכרון שלך שמלאים עד גדותם במידע שנאסף במהלך השנים.
כשהמורה הרוחני אושו היה נשאל שאלה, הוא היה מחכה ארוכות בשקט, בינתיים היית יכול לשמוע צרצרים או ציפורים, או מכוניות וקטנועים שנוסעים בסביבה, היה לך זמן להיכנס לתוך עצמך, לתוך השקט שלך בזמן שהמתנת לתשובה ממנו, וכשהתשובה שלו הייתה לבסוף מגיעה היית במצב שאתה מוכן לקבלה, היית מוכן לספוג את התשובה אליך ממקום נקי ושקט.
גם כשאושו דיבר, היו תמיד הפסקות ארוכות של שקט בין מילותיו, בינתיים יכולת לעשות שני דברים, או להירדם (ואכן הרבה נרדמו) או להיכנס לשקט שבתוכך ולגלות עולם אחר… חוכמה, שלווה, אושר ולמצוא את האני האמיתי שלך בתוך השקט הזה.
המילים שלו היו תירוץ למשוך את האינטלקטואל שלך כדי שתקשיב לו, אך רגעי השקט בשיחותיו היו הסיבה האמיתית לכך שהוא רצה שתבוא, הוא רצה להביא אותך לשקט שלך על ידי הקשבה לשקט שלו.
השקט שלו ליווה אותך בבטחה לעבר השקט שלך, ושם, רק שם, באמת יכול להיווצר מפגש ביניכם.
המפגש האמיתי יכול להיווצר רק בנקודת השקט, שם כולנו מאוחדים באחד.
סייג לחוכמה שתיקה
יש אמת גדולה שמסתתרת באמרה הזאת וזה אומר שכל מי שמרבה לשתוק הוא חכם גדול.
המשמעות של האמרה הזאת כפי שאני רואה אותה היא זאת:
החוכמה מגיעה מתוך השקט.
רק כשאתה באמת שקט, אתה מתחבר לחוכמה שהיא מעבר לחוכמה הרגילה שלך.
אתה מתחבר לחוכמה גלובלית יותר, לים של חוכמה.
אני יודע זאת מניסיון אישי שלי.
גיליתי שכשאני עונה לשאלות מהר מידי, התשובות מגיעות מהזיכרון וההיגיון שלי.
אך כשאני מקשיב לשאלה ועוזב אותה מבלי לקפוץ ולענות עליה באופן מידי, השאלה נכנסת לתוך השקט שלי והתשובה מגיעה מאותו המקום.
וכשתשובה מגיעה מתוך השקט היא נושאת איתה ניחוחות של חוכמה אוניברסאלית.
לכן אני תמיד מעדיף לתת לחוכמת השתיקה לדבר.
היא הרבה יותר חכמה מחוכמת הדיבור האוטומטי, ואני לומד ממנה הרבה.
כשאתה נשאל משהו, הרשה לעצמך לא לדעת את התשובה באופן מידי, זאת הדרך לתשובה חכמה, אתה פותח פתח לחוכמה האינסופית שבך להגיב.
זאת איכות שונה לגמרי.
השקט באומנות
האומנות הנעלה גם היא משמשת כטריק שתפקידו להוביל אותך אל השקט שלך.
אתה מקשיב לשיר יפה ומתחבר אליו, ובסיום השיר אתה מגלה שנכנסת אל תוך השקט שלך.
אתה מביט בציור נפלא, ומגלה לפתע שהוא פתח לך דלת להיכנס אל תוך השקט.
וכך זה בריקוד, בנגינה, בשירה, בסיפורת, ובכל סוג אחר של אומנות.
אומנות היא אמצעי להביאך לתוך השקט שבתוכך.
הטעות הנפוצה בהקשר לשקט
שקט נתפס בחברה שלנו כסימן לעצב או למשהו שאינו בסדר.
כשההורים מבחינים שילדם שקט הם מיד מעירים לו: "למה אתה שקט כל-כך היום, משהו לא בסדר?"
תנו לילד להישאר חכם, אל תמהרו להפריד אותו מהחיבור הטבעי שיש לו לשקט.
עודדו את ילדיכם מידי יום לשכב לכמה דקות בעיניים עצומות, לנשום עמוק, להירגע ולבחון את השקט הפנימי שלהם, שימו להם מוסיקה מרגיעה ברקע.
מהשקט הזה תצמח תבונה, הם יצליחו ליצור קשר עם התבונה האינסופית שהם מחוברים עליה כל הזמן, פשוט בגלל הרעש הרב והבלתי פוסק, הם ממעטים להשתמש בה.
הילד אינו צריך לגדול בנסיעה על רכבת הפטפוטים, למדו אותו שגם השקט קיים והוא דבר מבורך ומסתורי ומיוחד שהוא יכול לחקור ולהתנסות בו.
ילד שקט הוא לא בהכרח ילד עצוב, הוא ילד שהאינטליגנציה הטבעית שבו מחפשת ביטוי, תנו לו לחקור את השקט שלו בשקט.
ילדים שהרחיקו אותם ממגע עם השקט שלהם, גדלים להיות מבוגרים שאינם יכולים להסתדר עם שקט. בכל פעם שהשקט מופיע לכמה שניות, הם חייבים להדליק טלוויזיה, או רדיו, או לגלוש באינטרנט, או לחפש את הסלולארי שלהם כדי להרעיש קצת את השקט של חברם הטוב.
כל אמצעי הסחת הדעת (השקט) שקיימים היום בחברה, באים כתוצאה מהרגל הבריחה מהשקט שהורינו ומחנכינו הרגילו אותנו אליו.
גם כשאתה יוצא אל הרחוב, הסלולארי שלך הוא מרכזיית מולטימדיה שמאפשר לך לברוח מהשקט בכל מקום וזמן אפשרי.
שקט נתפס היום בחברה כשעמום, כדבר חסר ערך.
הילד הממוצע היום בחברה המערבית אינו יודע מזה שקט.
כשהוא מכבה את הטלוויזיה, הוא עובר למחשב, כשהוא עוזב את המחשב הוא עובר לפלייסטיישן או לנינטנדו, כשהוא מסיים איתם הוא אומר שמשעמם לו ואז הוא חוזר למחשב או לטלוויזיה.
להורים זה מאוד נוח, מפני שאמצעי הסחת הדעת הללו מפנים להם זמן, הם מעסיקים את ילדיהם וכך הם אינם מפריעים להם במשחקים שלהם.
לאן נעלם השקט?
מתי בפעם האחרונה נפגשת עם השקט שלך?
האם אתה מפנה גם עבורו מקום בלוח הזמנים הצפוף שלך, או שאתה חושב שזה בזבוז של זמן?
ששש…אל תענה מייד…
תן לשקט שלך מרחב נשימה לרגע.
קח נשימה עמוקה והירגע לתוך השקט שבך.
נסה היום להתחבר לשקט…
שקט והקשבה
אם מישהו מגיע לשוחח איתך, הקשב למילים שלו היטב והימנע מלענות מהר.
בזמן שהאדם האחר מדבר, אל תתפתה לרעיונות שזיכרונך יציג לך במהלך ההקשבה, שחרר את הרעיונות האוטומטיים שעולים בך והתמקד בהקשבה מלאה אליו עד לסיום דבריו.
פשוט התבונן בו והקשב לדבריו ואל תנצל את הזמן שהוא מדבר כדי להכין את התשובה שלך.
לאחר ששותפך לשיחה סיים את דבריו, המתן לפחות חמש שניות לפני שאתה עונה לו.
אם אתה מסוגל להמתין יותר מזה, עשה זאת.
במהלך השקט שייווצר, תיווצר לה הזדמנות עבור שניכם להיכנס לתוך המימד המופלא של חוכמת השקט.
ואז זאת תהיה באמת שיחה מעולה, אז תיווצר ביניכם תקשורת אמיתית, זאת תהיה שיחה בלתי נשכחת.
בשקט בשקט…המאמר הגיע לסיומו…
להתראות לכולם בשקט הבא…
אלכס זיו
תפריט נושאים לבחירה:
מוצר אונליין, רוכשים והוא זמין באזור האישי שלך.
מוצר אונליין, רוכשים והוא זמין באזור האישי שלך.
מוצר אונליין, רוכשים והוא זמין באזור האישי שלך.
מוצר אונליין, רוכשים והוא זמין באזור האישי שלך.
מוצר אונליין, רוכשים והוא זמין באזור האישי שלך.
מוצר אונליין, רוכשים והוא זמין באזור האישי שלך.